אתה מעביר עלי אצבע, בדרך הנראית לך
סנטר לצוואר, אוזן אל לחי, נוגע בעיני, הנעצמת
אל אפי, נחירי, מצייר על שפתיי, לשוני נשלחת מאליה
אולם אתה מפליק בה בגסות שתחזור אל פי, שאהיה פסיבית,
האצבע ממשיכה אל בית שחי, ומשם בתנועה גסה אל החזה,
אל הפטמה, אתה לוחץ עליה, מעביר עליה אצבע בגסות ועובר גם אל הפטמה השנייה.
אצבע תקועה בגבי, מוליכה אותי אל המיטה, שאשכב, כרית מתחת לישבני, רגליים לצדדי.
לפי המבט בעניך אני יכולה לדעת, ונשמתי נעשית חטופה.
יש לך מין חיוך קטן כשאתה מסמן לי לאונן מולך, להתענג,
להירטב ואני יודעת למה אני עומדת לסבול
כי אתה שם חומר סיכוך אבל רק קצת,
בקושי טיפה, המעט שחייבים, על קצה הזין שלך,
המחליק לתוכי ונעצר.
בקצב האיטי שלך אתה יוצא טיפה ונכנס עוד טיפה,
החיכוך קורע אותי
הכאב נבנה באיטיות בתוכי, אני שורפת, אני מאוננת, אצבעותיי רטובות,
אתה בועל אותי תחתיך
וכואב לי אלוהים
אוי כמה ששורף, כשאתה חודר מילימטר אחר מילימטר לתוכי,
באיטיות
הדגדגן שלי כל כך רגיש, אבל כולי כואבת
עיניי בעיניך, אתה כובש אותי, השליטה כל כך מוחלטת
ידך נשלחת אל המצבטים השנואים
אתה מרכיב את האחד, ואז את השני
פטמותיי שני מוקדים של כאב חד
שתי נקודות בלתי נסבלות, אני צועקת כמו חיה
מאוננת את נשמתי, כשאתה חותך אותי,
בועל אותי, באיטיות ובקצב המונוטוני שלך
אני תחתיך
אני שלך, ממי שלי, לא מסירה ממך מבט,
חיה פצועה, אתה חודר לתוכי
עיני בעיניך תמיד, אוהבת
אני רואה שם את העונג, את ההנאה שבשליטה
אתה מיטיב את המצבטים אל קצה הפטמות ואני צורחת
אתה חודר עמוק לתוכי ואני מייללת
ומאוננת
צועקת ובוכה
תבעל אותי, כי כולי כבר חסרת תחושה
כולך בתוכי ואתה יוצא ונכנס
כמעט מתרגלת
באבחה אתה משחרר אותי מהמצבטים,
פעולה אשר גורמת לכאב להחריף עוד יותר
ועכשיו כולי מוקד אחד של כאב
ומוקד שני של אוננות,
פניך מתעוותות
ואני מקבלת את הזרע שלך עלי באהבה,
טועמת ומנקה אותך
הכאב מתעמעם אך התחושות נשארות
כי התמונות חרוטות בזיכרוני
מבהירות ומקבעות אותי
אני שוכבת תחתיך, חסרת אונים, שלך
