סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מה איכפת לציפור

חנוך לוין.

ימים של מלחמה. באמבטיה.

ובכלל.

"הרואה את המתים, אין לו מילים להגיד,
הוא הולך הצידה וממשיך לחיות, כמי שהפסיד."
לפני 18 שנים. 27 ביולי 2006 בשעה 17:09

"
[קריין ופנטומימה]

קריין הבן חוזר הביתה משדה הקרב.
[הבן נכנס הביתה. האם והאב פורשים זרועותיהם אליו. האם מחבקת אותו]
האם מחבקת את הבן.
[האב, כמעט נוגע בכתפו של הבן, מוליך אותו אל הכיסא, הבן יושב]
הבן יושב על הכיסא.
[מבטים]
האב מביט בבן.
[פאוזה]
האם מביטה בבן.
[פאוזה]
הבן מביט באם.
[פאוזה]
הבן מביט באב.
[פאוזה]
האם מביטה באב.
[פאוזה]
האב מביט באם.
[פאוזה]
האב והאם והבן החוזר משדה הקרב מביטים זה בזה.
[פאוזה. הבן כובש פניו בידיו]
וכך הם יושבים ומסתכלים זה בזה, שמחים ומאושרים, עד עצם היום הזה.
"

love69{miz hyde} - וואו!!
שום דבר לא השתנה 🙃🙃🙃
לפני חודש

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י