מחפשת את עצמי ברגעים בהם חוויתי אושר נקי, מלאות ושמחה,
הם אלו שהבריק לי בהם בראש רעיון ששאב אותי כולי להפיכתו לממשי, זה להביט אחרי שעות או ימים במוצר
ולהרגיש את הבפנים מחייך בסיפוק.
זה ללמד את הגוף דקויות של תנועה ושליטה בכל תזוזת שריר והאושר הגדול שמציף כשהתנועה המדויקת הפכה
לחלק ממני, הופכת לתנועה הספונטאנית שלי.
זה הרגע בו בני בכורי יצא מהרחם,עדיין מרוח כולו מי שפיר ודם אימהות וקיבלתי אותו לתוכי בפעם הראשונה
כישות נפרדת ממני, במגע של גוף אל גוף ולא מתוך והוצפתי ברגש עצום מכל מה שיכולתי אי פעם להאמין שנמצא בתוכי,
המלאות של תחושת האהבה ללא תנאי, ההבנה מהנשמה, שאני בהתמסרות מוחלטת ליצור הקטן, שזו ....תחושת אהבה טהורה.
אלו הפעמים בהם כשהיינו ביחד, גופות מחוברים,עירבוב של איברים מתמזגים והייתי לגמרי גוף ונשמה, גם האישה שלך.
אותה תחושה של חופש להיות לגמרי אישה.
לפני 12 שנים. 4 בפברואר 2012 בשעה 5:45