בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הגוף מלמד את הנפש

רק להיות קשוב וללמוד..
לפני 18 שנים. 30 באוגוסט 2006 בשעה 7:27

כמה זמן לקח? שעתיים? שלוש? עד שהבנת שזה הזמן לעצור-שכבר אפשר ללמד, צדקת... התיזמון היה מושלם. ליטפת אותי על הראש והסברת לי -היתמסרות. אני חושבת שהבנתי..שהבנתי באמת את דרישות התפקיד. ובדרך הביתה באחרי... ואחרי... הבנתי שסאבית הייתי שלוש פעמים, כל פעם לשלושה ימים. שלוש לידות ואחרי כל לידה כשהתינוק צמוד לי לפטמה ,הרחם מיתכווצת.. שלושה ימים... הגוף ניקרע בכאב תהומי מביפנים ובתוך הכאב שמיתעצם ביניקה הצמדתי את התינוק לפטמה, וכל מה שרציתי באמת , כל מה שהגוף הרגיש וידע ,זה שאני שם כולי בישבילו, הוא יכל לקחת הכל, כולל את חיי, רק שיגדל...רק שיאכל.אהבה... כן, זה המפתח, ושם זה היה, הכי נקיא הכי נטו שבעולם, ואולי החיפוש שלי ושלך הוא בדיוק לשם, לאותם שלושה ימים של היתמסרות מלאה, אהבה נקיה.
חייבת לך תודה ענקית על הלילה איתך,על הרצון והיכולת שלך לתת לי להבין, על הרגישות החוכמה הסבלנות, וגם על הכאב, למדתי התחלה, עוד יש לי ללמוד, אתה דום ניפלא.

מוכי - וואו כתבת כ"כ יפה:)
האנאלוגיה, שדרכה חרזת את מחשבותייך
הצליחו להעביר לי במקצת את ה שעבר עליך.
המון הנאה}{
לפני 18 שנים
venus in our blood​(שולטת) - צימררת אותי
הקסמת אותי
ריגשת אותי, כל כך
תודה לך.
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י