הגוף מלמד את הנפש

אני מרוכזת בטירוף על היתמסרות , מגרשת בעקשנות דפוסי חשיבה של שנים והיתנהגות של חיים שלמים,[ 42 שנה זה כבר ממש לא צחוק], כמה ימים ... יו, איך הכל הישתנה ... נותנת לדמות שלו- לחיות בתוכי, להיתעצם , להרגיש אליו אהבה בלי להיתעצבן, לרצות אותו,להתגעגע , חייבת ממש להיתרכז כדי לא לגרש את זה ממני במודל האוטומט שלי.אני אהיה שם מחר , אני יודעת , אני מוכנה לסשן אש . אני עובדת נורא קשה , בחיי, הופכת לעצמי את כל החיים , מיתיסרת , נילחמת ..אוף...אני יצור מה זה קשה .מלחמה מטורפת אני עוברת בפנים.הוא מביט בי , עיניים נוצצות ,, אש יוקדת , מה עכשיו ? אני כל כך מרוכזת בו , בלהיות שלו , והוא אומר ,,את מבינה בכלל למה? ואני יודעת , אבל זה מביך,שאני צריכה לעשות כזו מילחמה , בישביל שיהיה לנו כיף.