אם לא היית אתה , לא הייתי יושבת עכשיו כמו מטומטמת על יד המחשב,השעה ארבע בבוקר , עוד 4 שעות כבר יש לי פגישה .. עכשיו מה ? אני צריכה להחליט...אם אני סאבית שלך..
ואולי דוקא לא. בכנות, בא לי לקום וללכת, להגיד תודה יפה ,היה נחמד ..הבנתי , ו...
תן לי וניל, תישאר אתה עם תותי השדה. הראש אומר לי ללכת , למדת הבנת תיתקדמי ,תחזרי לעולם,מחר עבודה ,מחר תימצאי כבר שטות חדשה , אולי איזה דום פחות תובעני,משהוא קליל ,סשן קטן , ביי..נשיקה, מי יש לו כוח לסרט הזה? ואני ליד המחשב, מטומטמת ... נכנסת לסרט, כן... עד הקצה- כן נישארת איתך , צודק, אני שלך , יו... שונאת את החיוך המתנשא,-"אמרתי לך מותק ,את מכורה ,את שלי" רק בגלל זה הייתי צריכה כבר ללכת, אני נשארת , כי אני יודעת שאתה צודק, יש לי איתך מתנה אמיתית , ניפתח לי עולם חדש של רגש ותחושה חוויה ניפלאה , בהחלט בזכותך.
לפני 18 שנים. 7 בספטמבר 2006 בשעה 1:34
