אני בטיול על רכבת הרים , רציתי נורא כבר לסוע , להגיע למהירות עצומה ..יש לי קטר חם , בוער. אבל דוהר עם חוקים , בתוך המסילה ,כי דרך זו דרך ,זו השיטה . בדרך הקאתי , התהפכה לי הבטן , גם רציתי לרדת בתחנה הראשונה .ואז כשהקטר צפר וכמעט שסובבתי את הראש , היה שם עוד מבט אחד,בוער, חזק , ונישאבתי פנימה חזרה, לנסיעה .
הוא נוסע לאט כבר שתי תחנות , זה קורה , הקטר משועמם, הנוף בסואנה, בסדר...אבל זה לא זה ,[אין צ'יטות שיודעות לרוץ לאט , זה מנוגד להם לאופי הפראי]
הקטר יש לו דרך , יש לו פסים, חוקים ושיטות , ברור לו מאוד היעד הנכסף, הרי יש מסילות .
אבל לי ... יש המון פסגות בדרך , אני אישה ..העולם מורכב מיותר מרק נקודת הגעה ,צריכה להבין תהליך , להכיר את הנוף ובודאי שאותך ,הרבה לפני שבכלל ארצה לטפס לפיסגה .
מסילות ,שיטות ודרכים קבועות זה בכלל לא אני , צריכה אפילו איתך ללכת קודם איתי.
לפני 18 שנים. 14 בספטמבר 2006 בשעה 10:05
