זה ילד כזה .. מקסים ,יפיפה , כולם אומרים שהוא נורא חכם ואוהבים אותו בכיתה ,אבל כשהוא מגיע הביתה ,, הוא אומר לי: "אמא אין לי חברים,לא משחקים איתי בהפסקה" נידאגתי ,הלכתי למורה וסיפרתי לה , הילד מרגיש מנוכר , בודד..היא היתה מופתעת מאוד. ומוזר..היא שאלה אם בבית אנחנו נותנים לו תחושת ביטחון ? בודאי, אמרתי ישר, אוהבים ,ורוצים שיצליח , עוזרים בהכל..והלכתי. בדרך ירדו לי דמעות , השיחות עם אביו של ילדי .. "למה זה 8 ולא 10 בבחינה?" "זה כל מה שאתה יכול?." "אצלי היה הכל 10 בגילך וגם בספורט הייתי אלוף""למה אתה רק שוער בכדורגל ולא בחלוץ?""אני בגילך.. ואני בגילך..." ושכחתי .. ארוע בתוך החיים,להכל מתרגלים.כביסות וחובות , בית חדש , ילדים גדלים......יחידה מובחרת , בחור מדהים "למה אתה לא קצין?" "אני הייתי סגן" -כבר אין תשובה ! כבר אין תגובה !
אני ילד שצריך אהבה ,, אהבה בלי תנאים , בלי גבולות , קבלי אותי כמו שאני, או לא בכלל,.
אני ילד שזקוק לאהבה , לא אתן לך תשובות , לא אתן את עצמי , כי מה שאני, זה, אף פעם, לא מספיק טוב, בכלל.
לפני 18 שנים. 19 בספטמבר 2006 בשעה 20:51