הגוף מלמד את הנפש

היום היתה לי לקוחה בעבודה שבעיצומה של הפגישה הדבר היחידי שראיתי מול הפנים זה איך אני קושרת אותה לצלב על הקיר ונותנת לאיזה דום אלים במיוחד להתחראה עליה .זה אומר כניראה שגם הצד של המוח הימני שלי כבר עובר לתיפקוד של בדסמ , האמת... מסוכן. כי במקור היו לי כל הכוונות להשאיר את הצד הזה נקי מהתחום . טוב .. יכול להיות שמעכשיו יתחילו להיות הודעות בעיתון על איזו אחת שמיתעללת בלקוחות .אבל אני בכלל סאבית , איזה בילבול מוחלט, אולי בעבודה אני דומית ובלילה .. עובדת על זה , מנסה בכל כוחי להיות סאבית ראויה . איזה יאוש .. אני מצליחה כל פעם לפשל באיזו שטות שניפלטת לי , הציניות שלי..חייבת לנתב אותה כניראה למקום אחר כי הדום שלי לא ממש מאושר מחוש ההומור הציני שלי.
אני לא מבינה .. אם אני סאבית אני חייבת להיות כל הזמן רצינית? למה אין פה איזה חוברת הסבר או משהוא הגיוני מובנה ,לסאבית מתחילה ? בטח בגלל הסשן עונש ,כי אם אני לא אפשל אז לדום שלי לא יהיה את מי לחנך, ואז הוא יצטרך להביא עוד איזה סאבית או שתיים לפחות כדי שתהיה לו פעילות יצירתית של לבנות שליטה בסאביות מרדניות ולא מיתמסרות ולמי יש זמן לכל כך הרבה פעילות...