אני מביטה לך בעיניים , מחפשת לראות את הנשמה שלך שם, להבין... את כל כך יקרה לי אישה ,איך אפשר בכלל לעמוד מהצד כשכואב לך?
אבל הכאב הזה הוא העונג שלך , אני רואה איך מתחלף המבט שלך מרגע ספיגת המכה לסוג של עונג מופלא, אני רואה איך הוא מצליף בך, חזק, כואב , בכל כך הרבה אהבה ורגש, יודע בדיוק איך לעשות לך טוב , איך להביא אותך לגמירה .
ואצלי הגוף משתולל , האינסטינקטים שלי בוערים לצאת להגנתך , לשמור שלא יכאב לך , שאף אחד לא יפגע בך, אני מרגישה שאני מתוחה כמו לפני קרב.
הדום ההיסטורי שלי מחזיק אותי מאחור כדי שלא אעשה טעות ולא אשסף את הגרון למי שבכלל עושה לך טוב [האיש יודע מה עובר אצלי עכשיו בפנים].
הבנתי... באמת הבנתי, כי ראיתי על הפנים שלך איך הכאב וההנאה מיתחברים, מיתחבקים,מיתערבבים , איך הכאב והעונג חיים אצלך ביחד , ראיתי על הפנים שלו כשהוא מצליף ומכאיב לך כל כך הרבה אהבה אליך , את הרגישות והחיבוק של בין לבין ואחרי .
ראיתי דום מקצועי שמבין ויודע מה הוא אמור לעשות עבורך כחבר.
[מעריכה מאוד מיקצועיות ובודאי שחברות ]
אוהבת אותך כל כך ומעריכה את השכל והרגישות המופלאה אצלך,את החיוך הפתוח שיש לך על הפנים ושמחת החיים .שיכולה אפילו לראות שכואב לך ולעמוד מהצד, כי את יודעת ,,מה עושה לך טוב .ואני? הלואי ואני הייתי יודעת בכזו בהירות מה אני רוצה .
לפני 18 שנים. 4 בנובמבר 2006 בשעה 7:50
