לפני 17 שנים. 6 בפברואר 2007 בשעה 8:53
בוקר הורים וילדים בבית ספר, איזו חויה עגומה ... לאן נעלם להם החיוך לגדולים האלו?
איפה בדיוק חיה לה שמחת החיים אצלהם בגוף? גופות גדולים, כבדים, עייפים ...
ולי מה איכפט לי בעצם, הבן שלי ואני עשינו ריצה על הסלעים וקראנו ספר של טרולים במקום לשחק סולמות וחבלים עד שאבא שלו הגיע, ו....ניגמר הכיף
היינו צריכים פתאום לעשות תחנות וחייבים לשחק ב.. ולהספיק את.... והמון חובות פתאום נהיו לנו ברגע. הבטתי בו ,בילד שלי והוא בי והוא אמר לי-" זה בסדר אמא , את יכולה ללכת לעבוד ,אני כבר אסתדר עם אבא"
די נורא הסיפור הזה , אני בחרתי לו אבא והחלטתי לפרוש והם הגורים שלי תקועים יהיו שם לנצח בין העולמות שלו ושלי שהם שני קווים מקבילים .