הגוף מלמד את הנפש

הוא הביא את הילד הביתה , היה איתו בטיול רק הוא והוא, פירגנתי לו מכל הלב, הקשר עם
הבן הקטן הוא קשה," רוצה את אמא שלו, כל הזמן"-כך הוא אומר,ואני כל כך רוצה אותו .
שני הגדולים ואני עשינו את דרכינו הביתה , הם הגיעו לפנינו ,בבית היה המנקה ,
אמרתי לו שיכנסו כמובן, שישתה קפה, יאכל.
האיש שעוזר לי בבית בניקיון בן 60, תימני רווי ניסיון, לא הברקה גדולה בניקיון אבל ..
מרגע שהתחיל לעבוד פה, הבנתי שעבורו ההכנסה הזו היא קריטית להישרדות,הבנתי שגם מסודר ונקיא מאוד זה כבר לא יהיה פה, לא בגילגול הזה כניראה .
הוא את ה-X לא סובל.. ביקשתי ממנו להיות נחמד למרות.. בשבילי..
מפגש של כולנו , נסיון מטורף לעשות את זה נעים, בשבילם, שיבינו שאפשר.
פעם הבטחתי לבן הגדול שלי שאעשה הכל כדי שהמפגשים בין אבא שלו וביני יהפכו לחבריים.
הכנתי קפה .. כיבוד, אני בדואית במהות כניראה ,פלאחית מטומטמת , לא מבינה תיחכומים ודו פרצופיות . המנקה מביט בי בכעס, אני מכינה לו תה ,לוקח אותי לחדר השני ואומר לי שה-X בזמן שלא הייתי צילם את הבית .
נעיצת הסכין בגב ,הכאב מפלח אותי שוב ואני לא מוכנה להפנים את המידע, עוד רגע יגיד לי ..יספר שצילם בשבילי .. עבור הילדים..חייב להיות הסבר, לא יכול להיות שמה שעובר לי בראש זה באמת .. לא אמרתי מילה , גם הוא לא. לא אמר דבר, רק הפנים האלו שלו שאני כל כך מכירה סיפרו לי שהוא עשה .שבוע אחרי נפגשים ביום ההולדת של הבן הקטן בגן, ואחרי .. אני שואלת :"תגיד.. למה צילמת אצלי ?" גימגום לא טוב , "צילמתי את הילדה "
אבל היא היתה איתי... ואז בפרץ של כעס וטירוף," אני לא מסכים שהילדים יחיו בבלגן, הם הילדים שלי! אצלי מסודר , יש לי עוזרת , מטפלת.." ואני אומרת:" אתה זוכר שאני עובדת כדי לפרנס? אני לא חיה מכסף שיש לי ,אין לי את הכסף ולא הזמן הפנוי שיש לך, אני עובדת כדי לשרוד..ו אתה , אתה הרי לא יודע בכלל מה זה לעבוד .." גם אני עובד- הוא אומר לי ,
הזעם , העלבון, השקר, הבגידה באמון , בערכים שכל כך האמנתי כשהכרנו שעליהם יכולה לבנות . פעם נוספת התנפצו לי בפנים, הכאב הנוראי.... על מה בעצם? על זה שניכשלתי בבחירה החשובה ביותר שהיתה לי בחיים- לבחור את האבא של הילדים..
יוצא סיירת שכשלא יכולתי ללכת אחרי לידה , הפקיר אותי ואת שלושת ילדי ויצא, זה היה אחרי הלידה השלישית, אז בעצם ידעתי שאין לי מה לחפש עם איש כזה , שנתיים אחרי נפרדנו.. ואיך זה בעצם שבכלל אני מצפה שהוא יהיה אחרת? עדיין...