לפני 17 שנים. 27 במאי 2007 בשעה 6:48
בתוך האי שפיות של כולי , בתוך הבלגן שהוא עולמי , יושב סדר ברור.
יש שם אמת שלא יכולה להתפשר עליה ,לא יכולה לזייף את עצמי .
יש שם אהבה שיכולה להיות לאלה שמוכנים לקבל אותי , עם כל מה שאני .
יש את הילדים שלי שהם האושר האמיתי שלי,השמחה ,הכנות והאהבה הטהורה היחידה
ללא תנאים שיכולה להעניק. ויש שם אותי...
והאני של היום מבולבלת , לא ברורה ולא רוצה להיות חזקה .
האני של היום יכולה להיות עצובה וכואבת גם מאושרת, פראית ושמחה ,
יצור של קצוות ,שחור ולבן, כמו שהעצב והכאב אצלי יכולים להיות עמוקים כך גם האושר
השמחה וההנאות מרקיעות לגבהים.
עכשיו עצוב לי, הלב שלי פעור כואב ומדמם , הגוף שלי עצור ולא יכול לקבל.