מעטים האנשים שיכולים לתת לי שיקוף אמיתי של עצמי,
ביקורת על מה שאני באופן שבאמת אהיה קשובה.
ביקורת קשה עבורי, האגו הארור עושה את שלו ויוצא להגנתו של.. מה בעצם?
שעות אחדות של שיחה פנימה לתוך הנשמה , קשובה , לומדת.
ישבתי פעם, לפני זמן רב, ערומה ועל הברכיים, ידיים קשורות מאחורי הגב
ובפעם הראשונה בחיי חטפתי סטירה ,הגוף בער לי אז,
בריכוז מטורף ניסיתי להסביר לעצמי שזו בחירה שלי, " תני לזה להשתחרר"
מאבק נוראי התרחש לי אז בתוך הגוף, בסתירה השלישית או הרביעית
הצלחתי לגעת בקצהוא של נקיון פנימי, לשחרר את עצמי במעט מהאגו.
הוא ידע אותי אז פנימה, עצר וחיבק , גם היום הוא קורא אותי כמו ספר פתוח.
אני מקשיבה, כל כך הרבה דברים שהוא צדק אז וצודק גם היום ביחס לחיי.
עם כל הקושי שלהביט במראה של עצמי, איתם, כשהביקורת והבדיקה באה משם,
אני מקשיבה , אני אפילו מקבלת , מרגישה ויודעת שזה בא ממקום של אהבה.
גננת מתוקה שלי,כל כך אישה , עוצמתית ובשלה ,לומדת ממך.
ולך צ'יטה, אכן בספייס מטורף, אתה נפלא ככה ,המקום הדומי הזה שלך,מתאים לך כל כך.
מודה לשניכם, אוהבת המון, מקשיבה...
לפני 17 שנים. 1 ביולי 2007 בשעה 5:18