אפילו בחושך

בתקופה הזו אני בוחר!
בוחר לא להפגע!
בוחר לא להכנע לשליליות!
בוחר לא להעלב!
בוחר להעריך את הדברים הטובים שיש מסביב!
בוחר לא לפחד! או להשתדל להקטין במינון החרדה.
בוחר להיות במקומות שעושים לי טוב, אפילו אם הייתי פעם בורח מהם!
בוחר לראות את חצי הכוס המלאה, להעריך זאת ולאמר בקולי קולות " יש פה מקום לעוד....."!
בוחר לא להיכנע לשלילי, למוכר!

אם בחירות כאלו אני צועד עכשיו,
ומעריך את מה שיש לי,
ומי שאיתי.

יש פה אחת שאמרה לי שמה שהיא אוהבת זה שאני עושה מה אני רוצה,
תיקון: אולי כך היה נראה.....אבל אני מעכשיו אנסה באמת לעשות כל מה שאני רוצה.

שבת שלום.

מומי

לפני כ-15 שנים (נראה לי שיותר...אבל אין לי כוח לחישובים),
יצאתי עם שתי חברות , לראות את הסרט פריסיליה מלכת המדבר,
סרט חביב, אבל למה נזכרתי בו דווקא היום?
אחד השירים החזקים בסרט, מדבר על אישה שביקרה בכל המקומות בעולם,
חוותה כל כך הרבה חוויות,
אבל לא ביקרה במקום אחד- בתוכה/ בעצמה.

כנראה שהגיע הזמן, ומותר לי כבר לבקר בתוך נשמתי,
הייתי צריך לחזור על הכללים,
ולהבין שכל רגע שבו אני חי-הוא רגע חדש,
שכל רגע שאני חי-אין שני לו ביקום, לא היה כמותו מעולם, ולא יהיה עוד לעולם.
הייקום שלח לי יותר מידי מסרים,ומלאכים כדי שיסיטו אותי ממסלול מסויים.

מלאך הוא אדם שמופיע ברגע נתון,
מסיט אותך לרגע מהדרך-
משפיע,
ובעיקר גורם לך להתחיל לדבר עם הנשמה.
וללמוד לחיות הרבה יותר טוב עם עצמך....

אני שמח שזכיתי להכיר כמה מלאכים בחיי,
ומלאך שהופיע- וגרם לי לשוב
ולשחק עפ"י חוקי משחק החיים,
אותם תקופה ארוכה תייקתי במגירה.

כשאני חושב על זה יותר ויותר,
הרי הזמנתי את אותו המלאך
בערב לימוד עם שכן יקר,
מתקופה לא כל כך רחוקה. ( תודה רבה "ילד")

בעצם זכיתי ביותר: מלאך ושורש נשמה.

מרגיש שאני כבר שבוע לא מצליח לישון,
עוטפות אותי אנרגיות לא מוסברות 😄
יכול להיות שאני לומד לאהוב את עצמי יותר?

כשהתחיל היום הזה,
כל מה שחשבתי שאני רוצה- שיגמר!
ראיתי מה מצפה לי, ותארתי לעצמי רק איך אני נכנס למיטה.

שמונה וחצי לקראת השעה האחרונה,
שממנה פחדתי הכי נורא,
עומד מול קהל קצת עויין-
ופתאום פרץ אנרגיה משתחרר.
סיימתי, לא מבין למה פתאום גם יש שיחות אישיות ובאים להודות-
ומחליט, שלישון -
ממש לא בחשבון.

מתגלגל לבסוף לבית קפה שכונתי,
הגענו בזוג ומהר מאוד הפכנו לקבוצה.

אני נמצא במקום, שעושה לי טוב-
בעבודה הזו אני מקבל אנרגיות חזקות.

פורש ליין האדום,
אחריו בטוח אפול.

אני מזמין עוד ימים שכאלו!

לילה טוב.

אל! אל תעצרו אותי עכשיו ושלא תנסו בכלל,
אני מחליט שמהיום אני הולך לעשות חיים!

אל תעצרו אותי!
ואם אתם רוצים גם לכייף- רק תתקשרו .....

מתי יש מסיבת טיש?
ולא לא טעיתי , לא התככנתי לפטיש 😄

&session=ICAhbOWx-huqSaMaxD93WN4GGjAexzxxR0lb9P55FZU7FC_VKwGEfJGoVcSjOp9_vQGfzEOjiqwybPPIWeggN8Z99vIOiaJj_2p2rBGBFmxE033OFdNjatVYTn3YDf1s7A4mL0mN33rI2quWyMEP71p7Fg-bO1onySwmePGU3UsNL7MaUV8rXYunhdmT2nfuGq84DKFKGK7_u9racTdMDXeDQ3a1xi61PAZaheORQxcHHLODEjwj5Hn1pbvSCH6O

אני חוזר ללמוד, אמנם הרבה יותר חזרה על דברים,
אבל החזרה על השעור הזה, עושה לי טוב.
אמנם יש לי שנה עמוסה,
אבל אני חייב את זה לנשמה!

טוב, אני בנקודה שבה אני חייב להאמין בעצמי,
ובעובדה שמטרת בריאתי היא רק להטיב עימי!
רוצה להעריך את מה שיש לי ופחות להחמיר עם עצמי,

שורה אחת ממש צועקת אליי:
"אחת המטרות היא יצירת מסגרת של קבלה הדדית ופתיחות רגשית
שיאפשרו למשתתפים בה נתינה וקבלה של תמיכה נפשית"
אני חושב שאני בדרך הנכונה 😄

ולזו שדואגת שלא אחזור בתשובה........ הייתי שם - לא חוזר,
אבל בהחלט חושב שתשוב האות ה' לחיים שלי!

בוקר טוב לכולם

אני שמח וטוב לי!

סיכום יום:
לאחר שיחה עם חברה שקפצה לעזור במחשב, בעיקר על יכולת הכלה וקשיים בהבנת המפה.
לאחר שיחות עם חברים, שאותם הרבה זמן לא ראיתי גם מהקהילה.

הגעתי לשתי מסקנות:

א. כנראה שאנשים שמלווים אותי כמה שנים מכירים אותי יותר טוב, מהדרך שבה אני מכיר את עצמי.....
ב. אני מוקף באנשים מיוחדים!

שבוע טוב לכולם.

בדר"כ אני "אוהב" לסכם דברים,
הפעם אני לא יכול.
באתי עם מערכת של משוואות, הנחות וקשרים לוגיים,
הרגשתי שהייתי X עברתי ל-Y ומשלשום Z
הצלחנו להגיע לאיזה פתרון למשוואה,
ולא לבח"מ.
שלם עם זה?- לא יודע, ימים יגידו...
בטוח בתשובה?- אני חושב שכן.
מרגיש טוב?- כן ולא.
יודע מה רוצה?- לא כל כך, אבל מסתבר שלא ידעתי הרבה זמן.

אני בצד שאף פעם לא הייתי בו,
חשבתי אתמול , מאוחר, להגיע למקום מוכר,
המכונית התחילה לנסוע,
אבל בפנייה הראשונה עפתי בחזרה לבית.
אני חייב להיות נאמן-לעצמי!
להיות במקום שמרגיש לי טוב,
ולא מנתק אותי מעצמי.

אומרים שכשדלת נסגרת נפתחות כמה,
אבל-
אני רוצה לשבת בחדר שלי,
עם תיק במסע שלי,
עם החוויה החדשה שנוספה,
עם הגודש שבנשמה,
עם ההרגשה.
לפתוח דלתות- אפשר מאוחר יותר,
אחרי שאעבד עם עצמי כיוונים.

מתבונן ברכבת בפרטית שלי,
היא קוראת לי- הגיע הזמן לעבור תחנה....?
לא יודע, התחנה הזו הייתה טובה לי,
שחררה אצלי משהו שלא חוויתי באף תחנה-
הרגשתי את הנשמה, אחרי הרבה תחנות "חניקה".

מי שמכיר אותי טוב, יודע שהמילה שלי היא NEXT!
לא יכול להגיד את זה היום.
NEXT? לאן?

אני יודע שיצאתי מלך! ( ולא למך)
ואני בהחלט יודע שאני יודע ורוצה לאהוב,
הרי אני אוהב את עצמי היום מספיק,
כדי לאהוב עוד....

יש לי מזל! יש לי חברים אמיתיים!!!
אלו חברים שאיתם אני יכול לשבת , ולספר על הדברים שיושבים לי באמת על הלב,
איתם אני יכול לדבר, להתרגש, לדבר על רגשות, על שאיפות, ולדמוע....
מבלי לחשוש שמישהו מהם ינצל את הכנות שלי כנגדי,
או יפרש את ההתנהגות שלי, כהתנהגות לא גברית.

יש לי מזל, שיש לי חבר אחד,
שבעת נפילה תמיד יוצא לנו להיות יחד,
אתמול נפגשנו לארוחת בוקר, למרות שלשנינו יום "עמוס",
ולבסוף בילינו שעות, עד שהייתי חייב לברוח לעבוד.

הולכים ברחובות ת"א, ואז אני זוכה לחיבוק- "אתה רואה, לזה התגעגעתי!"
מה?
"מתי אני יכול ללכת עם מישהו "צעיר" ממני, שהולך על חומות, מדלג על מעקות?
מתי שמעתי לאחרונה סיפורים על עולמות רחוקים?"
הבנתי......
התחלנו לצחוק, והרבה-
ופה חלה נקודת מפנה.
התחלנו להיזכר בחברה רחוקה,
שלפני פגישה איתה הוא התחנן שאכתוב לו סיפור, כדי לספר לה בנקודת נוף יפה,
ושאזכיר לו מה זה קצף הגלים..וכו'.....

נכנסנו למרכז קניות, וממש מסיבה!
קניתי בלי חשבון ( גם הוא נסחף מסתבר)
באחת החנויות אפילו התחלתי לרקוד עם המוכרת,
שדאגה להדליק אותי שוב ושוב
והייתי בהלם מעובדה פשוטה- החלפתי בגדים ולא בתא מדידה...
וביננו- מה זה נדלקתי!
נדלקתי מחדש על עצמי!

בורח לעבוד, בריכה, ויאללה אנרגייה שאיתה אפשר לנקות סוף כל סוף את הבית.
פורש למיטה ממש מוקדם, וקם ליום חדש, ואולי אפילו מומי חדש!
מסתכל על עצמי במראה,
מרגיש הכי טוב בעולם,
לא מוכן לחשוש יותר, הרי יש לי מספיק פחדים.
בכמה דברים אני חייב להיות בטוח!
אפילו אם זה ישמע למישהו "מתנשא"

אני אחלה גבר!!!!!
אני אוהב את עצמי!!!!!
אני רוצה להרגיש ולהתרגש!!!!!
אני רוצה קשר!!!!
אני רוצה שילטפו לי את הלב!!!
אני יודע שאם אני אוהב, אני יכול לתת הכל, מבלי לדבר על זה, אבל כשאני בטוח!!!

נמצא בצומת, ולא לצרכי פרנסה,
כל הדרכים פרושות לפניי,
ויאללה- הדרך ארוכה ורבה!
אבל יש לי חברים שילוו אותי בה.

אני יודע שהבוקר ירימו גבה, הרי כמה שנים לא ראו כזו הופעה....
ואולי הוא צודק " מומי שלוש שנים היית בהקפאה....."

אז אני מפשיר וזז לחום שבחוץ
יום טוב, לי ולכל מי שקרא עד הסוף 

פעמים רבות ביקשתי לשמוע,
פעמים רבות הזדקקתי לסיבה,
פעמים רבות הייתי צריך לענות- מה זו אהבה?
פעמים רבות רציתי לדעת,
פעמים רבות חשבתי שאני בכיוון- לאן?
פעמים רבות רציתי לברוח- מכולם, ואולי בייחוד מעצמי?
פעמים רבות, רק התבוננתי
ופעמים רבות שיחקתי, רק אני יודע כמה.......

משהו קרה לי, משהו בי מתרגש.
משהו קורה לי, אני פחות "מתבייש".
משהו קורה לי, אני רוצה לצעוק.
משהו קורה לי, משהו מתהפך בי?

אני יודע שזה משהו אחר- ואולי אפילו קשה,
אבל תמיד הטפתי לאחרים, עם קושי מתמודדים.
אני יודע שזה משהו אחר- אבל יודע שיש לזה מטרה,
אני הרי רגוע ביותר מפינה אחת בנשמה,
הרי אני מסרב להרבה דברים מוכרים...

אולי עכשיו, אני מרגיש כבר מספיק גדול,
אולי עכשיו, אני מרשה לעצמי לשחרר,
אולי עכשיו למדתי מספיק, כדי להבין שהמילה שלא האמנתי בה-" אהבה"
היא בסופו של דבר הסיבה?

כשאני עטוף בזרועותיך אני מחליט- להרגיש.
כשאני עטוף בזרועותיך אני מרגיש- כבתוך מקלט.
כשאני עטוף בזרועותיך אני לוחש לעצמי שיר...

צועד בדרך חדשה, קצת מפחד,
לא יודע מה יש לפני,
זה יכול להיות עוד צוק ,גיא או שדה.
אבל אני בוחר-
זו הדרך שבה אני חייב לפסוע, כי אני מרגיש!
אני בוחר לבחור בעצמי, ולהיות מאושר בחיים שלי!

הפעם אני סולל- דרך חדשה במפת הדרכים שלי,
פוסע בנתיב למרות הפחד.
השיעור המרכזי במשחק החיים כפי שלימדו אותי
הוא להתבונן בפחד בעיניים ולהתמודד.
אני מחליט שזו דרכי כעת.

אני שמח שדמותך מלווה אותי בדרך שבה אני סולל!

מסתבר שישנתי לא במקום שרציתי , אבל כמו תינוק.
קם לתוך יום של חופש, שממש אוטוטו בשלבי סיום
ומחליט- נוסע לים, להתבודד עם עצמי, והמים.

רגע לפני שיוצא מהמיטה, מקבל הודעה, מאחותי היקרה! ( מי שמכיר אותי יודע שאין לי אחיות אמיתיות)
היא מתחתנת !!!!!!!
בבת אחת כל השורשים המרוקאים שלי יצאו בקולות,
התרגשתי בשבילה מפה לירח וחזרה ( כך אחיין שלי אומר, כשוואלים אותו עד כמה הוא אוהב את דוד מומי....),
ולא יודע מאיפה זה בה, אפילו התחלתי לבכות משמחה!!!

הכרתי אותה פה, והמטרה הייתה הכרות רומנטית,
אבל שנינו הבנו שאנחנו לא בשלים לקשר- לא פתרנו דברים קודמים.
למרות שאנחנו חושבים דומה, ומשלימים במיליותינו אחד את מחשבות השני,
ההכרות הזו, הפכה למשהו שהוא יותר חשוב מבחינתי מקשר-
הפכנו לחברים טובים, טובים מאוד, ומבחינתי-לכל החיים!.
לא יצא לנו הרבה להתראות השנה , אבל בכל פעם שאנחנו מדברים- אנחנו בהרגשה ליד.

כמובן שסדר היום התהפך...
הלכתי לים-אבל השתעממתי נורא,
פתאום, במצב שאני בו, לא עיניין אותי מה שמסביב.

התקשרתי לחבר, שמכיר אותי שנים, חבר שליווה אותי בנפתולי החיים,
גם עם ההיא.......
סיפרתי לו את החידושים בחיי, ופתאום אני זוכה לחיבוק חזק, חזק, חזק וחזק.
"ברוך הבא מומי- התגעגתי אליך נורא"
לא הבנתי על מה הוא מדבר, הרי לא נעלמתי?
אבל האסימון ירד לי מהר מאוד.

קראתי פה באחד הבלוגים, על סגירת מעגלים, על שחרור ועל התחלות
ואני מחליט שזה הזמן שלי, ואולי הגיע הזמן...?
למלא את הריאות בחמצן, להתנער ,להשתחרר ולהתחיל לחיות ולא להיסגר בתבנית של שולט עם חוקים ברורים....

אני מנמיך מינון בכל הקשור לשליטה ( אולי קל לי כך לשלוט בי?)
אני יודע שקשה להתנתק, ואולי אי אפשר, הרי עשיתי זאת בעבר.
אבל מה שנכון עבורי עכשיו, זה להגדיר לעצמי את הדרך, מבלי להיסגר בפרדיגמה אחת.

נתראה במסיבות במועדון
אפשר אצלי גם- אבל לא למסיבות שארגנתי.

מבטיח לקרוע רק את הרחבה.