אפילו בחושך

אתמול נשאלתי כיצד הגעתי לעולם הזה.... אז סיפרתי בקצרה את מה שכתוב כאן בהרחבה
( הבלוגים הראשונים שלי, הם הסיפור שלי)
ואז עלו בי כמה שאלות עצמי........


האם אני זוכר את עצמי?
או שאני סתם של צל של מה שהיה ?

זה המקום שבו אהבתי להיות?

לפעמים אני קורא בשמך,
ומייד נזכר.......בך? או במה שהיה?

איך אוכל לגרום לאור,
שוב לשטוף את פניי?

איך אוכל שוב,
לא ללכת לאיבוד ?

האם אני מאמין יותר מידי בחלומות.
הרי כך פגשתי אותך?

כיצד אוכל לקלף-
את הקליפה שצרבנו יחדיו?

לכוד בין יותר משני עולמות שונים,
בונה את חיי במעגלים,
שלא תמיד מתמזגים.

נוסע, רחוק
עובר בנופי ילדות.
מרשה לעצמי להעלות זכרונות,
למזלי הייתי לבדי-
הדמעות החלו זולגות.

מגיע לאותה פגישה חשובה,
עצבני, מתוח, ורגיש מאוד.
מולי כבר ישבו כמה רופאים.
ואז אחד שואל:
"ולמה אדון מומי אני צריך להתחשב במצבך?, הרי נראה שאתה בכושר ושומר על עצמך?"


עניתי לו, ואצטט:
"אתה לא צריך להתחשב במצבי, אתה חייב! הרי רופא בכיר ממך, ומוסמך, סיכם את דבריו. ואיך אני שומר על עצמי ממש לא לעיניין,-אלא אם כן אתה בעיניין....,

וואלה בלי לענות לי , רשם 45, ולשלח אותי להמשך יום.

נראה לי שאם היה מעמיק איתי בשיחה היה רושם לי גם 21 ונפשי!

הרבה פעמים אני מדבר,
אך מכוון את מילותיי לאחר שמקשיב
ששומע ולא מגיב.

עושה זאת הרבה בעבודה,
והיום שמעתי מנתיני בממלכה,
תגובה שדי הפתיע אותי,
אך באותה מידה, לוותה במחמאה.

הם דיברו על שולטים ושולטות נוספות,
אך מייד ביקשתי להפסיק.
ואז נתין אחד אליי פנה, לאר ששנההיה בהדממה ואמר:

"אותי אתה מאוד מלחיץ, ונראה לי שכמעט רובם שותפים לדעתי,
התגובה שלך לא צפויה, אתה יכול לצחוק איתנו ומייד להיות הכי רציני,
מה גם שאף אחד לא מנחש איך אתה פתאום תענה,
אבל אתה היחיד שאני אוהב בממלכה הזו, ורק עליך סמכתי, גם אם כעסתי......."

וואו, לרגע לא יעתי מה להגיד,
עד שנתינה מאוד חכמה אומרת
"וואלה, באימא שלי , הוא צודק...."

יש לי בממלכה הרבה סיפוקים קטנים
היום אני מסופק מנטאלית.

הרכבת שלי עצרה בתחנה מאוד מפתיעה,
עיצבתי את הקרון
ארגנתי "מסיבה" למבקרים בה-
וואלה, תחנה שטופת זימה....

ממשיך בנסיעה,
עם וואחד חיוך-
עד העונג הבא.

הרכבת שלי עצרה בתחנה מאוד מפתיעה,
עיצבתי את הקרון
ארגנתי "מסיבה" למבקרים בה-
וואלה, תחנה שטופת זימה....

ממשיך בנסיעה,
עם וואחד חיוך-
עד העונג הבא.

אתמול נפגשתי עם נשלטת מהעבר,
אני אוהב אותה אבל לא יכול לפתח איתה כלום.
דבנו הרבה על החיים, ושיתפתי אותה מעט במה שמתחולל סביבי.

היא רצתה טיפול, לא סשן ( מי שמכיר אותי יודע במה מדובר)
והסכמתי לפנק אותה בטיפול שמשאיר סימנים-כוסות רוח.
ירדנו לקפה שכונתי כדי לא להישאר יותר מידי בזירה שלי,
זירה שידענו בה הרבה ......

בסופו של דבר, נשיקה . נפרדים.
היא משאירה לי פתק, עם חותמת המסעדה.



" כל פעם שאני רואה אותך,
אני מרכינה את ראשי ומתפללת.
אחכה לזמן המתאים,
כדי לשמוע את המילים שאני רוצה לשמוע........."

אני יודע שהכי נכון בשבילה , הוא להתנתק ממני.
הרי אני רק מתסבך פה את העסק.


טוב, עדן אני יודע שאת קוראת אותי- אז שבוע הבא ה נפגשים וקורעים את הה.................רחבה?

אמנםאני אוהב את הקצב המהיר, שבו מתנהלים כל העיניינים,
אבלהיום ממש כמעט צעקתי דייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי!!!!!!!!!
כמה כוח צריך. גם אני צריך קצת להתפרק אז אולי פה ודי.

בעבודה -לחץ לא נורמאלי, עוד מעט הכל יחחלש-וזה כבר טוב.
משפחה- נראה לי שאנחנו צריכים לפגוש מגרש שדים.
הראש דופק כמו שעון והגרון כמעט ואומר לי "שתוק ותפסיק להפעיל אותו".
אגרסיות יוצאות לא רק בחדר העבודה,
היום בעבודה , הייתי ממש פקעת עצבים, מסתיר את מה שמתנהל אחריה.
היום מישהי ממש לא התכוונה וירתה מולי עובדה ממש פעוטה, ואל תשאלו איזו תגובה היא קיבלה בתמורה- ממש כמעט בכתה. אבל לפני 10 דקות היא קבלה שיחת הבהרה ונשיקה.

הייתי אמור לעבוד עד 22:00, בארבע החלטתי שדי-
מתחתי את עצמי יותר מידי.
ביטלתי את כולם
והלכתי לים.


אני מתגעגע להרבה נפשות שלא ראיתי הרבה זמן!

מאז שעברתי דירה לא מצאתי אותם, ממש נעלמו.
מזל שאני אוסף צנצנות .
ניסיתי לייעל אותן והוספתי נר קטן,
אבל מאז שניסיתי ועד היום יש לי כוויה- כאילו כיבו עליי סיגריה (את מה שאני מתכנן-אני מנסה עליי בקטנה)
היוםיש את השילוב המושלם, לחץ, סימן גדול, ואין כוויה,
ראבק-איך אני שוחה עם זה מחר בבריכה?

טוב, אני רגוע יודע מה הולך לעשות 😄

תמיד נמנעתי מלעשות דברים בפומבי,
אבל לאחרונה, אני מגלה שכל עוד זה בין אנשים שאני סומך עליהם ב100%
או בין אנשים זרים לחלוטין- ממש אין לי בעיה.........

יושב אתמול עם זוג חברים, די קרוב ללימיט.
היא אותי מאוד מכירה, הוא בן זוגה.

היא מדברת על זה שאני מאוד מתעתע, וקשה אליי להתקרב,
הוא אומר שאני משדר משהו אחר, שלא קשור לעיניין בSM ( היא מחייכת, כנראה לא סיפרה.....)

יש בזה משהו, אני נמנע כנראה מלהתערבב,
ומשדר ריחוק, חלקו מכוון, חלקו כנראה חלק ממני.

השבוע צרפנו צופים לחוויה,
האווירה היייתה מאוד "מדליקה",
שיחות ברמה שאני לא מכיר, והכל כל כך מפנים וללא מסננת של " מה הוא יגיד/תחשוב"
הרי בסיטואציה הזו, אין מצב לשפיטה.

היא אמרה שאם בהתחלה היא חשבה שיש בי פוטנציאל להיות "נשלט"-
המחשבה הזו ממש נמוגה,
והוא שהיה ממש חרמן, האווירה העבירה אותו על דעתו,-
ומרוב התרגשות לא מצא את עצמו, ומהר מאוד הוא הפך משולט לכלבה, לגבירה שצפתה בהנאה.

אמרתי לכם, יש הפתעות.......!


יש לי לחסל עבודה ניירת מלאה, במקום לשבת בים ולהירגע!
שבת שלום

בשבועיים האחרונים יצא לי למתוח מאוד את גבולותיי,
ולהתנסות בדברים חדשים.
ידעתי שיש לי ראש מופרע,
והפתעתי עוד יותר את עצמי, גם בניסיון, וגם בעוצמה.

כל ההתנהלות,מזרימה לי הרבה אדרנלין בדם, מרגיש כמו אחד "שממציא את עצמו מחדש"
וככל שזמן עובר,אני מבין, שאני לא יכול לנסות להתחמק מזה כמו אז, למה?
אמנם אני מאוד זהיר, נזהר לא ללכת לאיבוד.

אני אוהב את האנשים ש"חיים" את העולם הזה, ולא משתעשעים באנשים לשם שעשוע.