אפילו בחושך

מקווה שזה רק ההיפוכונדר שבי, ואני לא לקראת מדיקל נוסף
לא אוהב מדיקל

מחר אדע סופית!

מנהלת : " מומי, אתה חייב להתגמש לקראת המערכת"
מומי מרים גבה: " אתמול התחלתי שיעורי יוגה, אני עובד על הגמישות"
מנהלת " אני בבעיה רצינית, ורק אתה יכול לפתור אותה"
מומי: " הפעם אני לא מתגמש, זה לא טוב לי, לא מתכוון להפסיד כסף בשביל שום מערכת"
מנהלת " ידעתי שזו תהיה התגובה שלך, אני מבינה אבל כועסת"
מומי : תצטרפי לחבורה"

אגב, המדריכה אותי קיפלה, לא ידעתי שיש אפשרות כזו

אחרי יומיים ששרצתי לי בים,
נותן לשמש ללטף כל פיסה.
מוצא לי גם זמן לשבת עם חברים,
ומבין , שאני ממש לא בעיניינים-
כל כך הרבה דברים השתנו בסביבה,
ואני בוחר לא להתערות,
כי גם בלי זה,
יש לי בעיות משלי,
לא רוצה של אחרים-
את שלי אני מכיר.

היום ישבתי איתה בבית קפה,
חברת ילדות, שקשורה לי לנשמה.
כשהיא התחתנה- שמחתי בשמחתה,
אבל בחושי ידעתי שמשהו לא כשורה.
מזל שאין ילדים, רק בעל
בעל שכלפי חוץ- חלומה הרטוב של כל אישה, אבל....

לאט לאט, היא חשפה, את העובדה,
חיבקתי אותה חזק,
למרות שרציתי לתת לה סטירה חזקה-
אבל היא קיבלה ממנו כל כך הרבה,
שחוץ מחיבוק לא חשבתי על שום דבר אחר.
מסתבר שחלומה של כל אישה, אישפז אותה כבר 3 פעמים,
ורק עכשיו היא החליטה לשתף, ולהפרד.

הלכנו לעו"ד, חבר, ומשם למשטרה.
היא לא יודעת איך לספר למשפחה,
אבל אני יודע, שהם יקבלו זאת בברכה.


שוחה את השחייה הקבועה,
נרגע,
מקווה שהסתיימה עבורה תקופה.
ואני מחליט להמשיך עם החופשה.

אולי אחרי שמגשימים פנטזייה משהו מתקרר,
כי פנטזיות לא אמורים להגשים?

לאחר שיחה קלה עם מלכה שאני מאוד מעריך פה בסביבה,
חשבתי הרבה על השאלה " וואלה מומי-מה אתה מחפש?"

מחפש זוגיות אמיתית כנה, וממש לא מעניין אותי אם היא שולטת, שפחה או סתם כלבה
אבל העדיפות היא לפטמה,
כן אני מחפש פטמה!
ולערב הרבה אהבה, למרות שבזה את קצת חלוקה.


( לכל הדיסלקטים- הכוונה היא לא לפיטמה- את זה קל למצוא)

המצב מתחיל לייאש,
אני אפילו די מתייבש.
אפילו כבר חסר לי האקשן היומי.

מקווה שהתקופה תסתיים במהרה,
ונחזור שוב לשגרה.

רואה שלביתך נכנסת,
את משקיפה לחדרי ממרפסת ביתך,
אני ער,
סופר עד עשר, את אצלי.

"אני רוצה לישון איתך,
חייבת את חום גופך "
שוכבים, חבוקים.
את בטח לא מבינה מה קרה ?
איך ועל שום מה החרמנות ירדה.

אני הייתי צריך חיבוק, ורק חיבוק,
ושמח שזו את.

יוצא למסע שאין לי מושג איך יסתיים,
במהלכו ייתכן שאהפוך להיות אורח בעולם משלי.

מנסה לא להתעלם ממסרים שאליי נשלחים, ( מי שלא מבין, שיוותר על ההמשך)
בעיקר משום שבפעם האחרונה שהתעלמתי בעקביות, ולא עזבתי,
מצאתי את עצמי זרוק על הר, שבור בארץ נכר- ואז הועזבתי.

מודה לאל, ולמשגיח שעליי שומר,
כי מבחינת המומחה,
עוד מ"מ אחד ומצבי היה שונה.

שורה של ארועים בתקופה האחרונה,
הוכיחה לי שוב שאין בחיים מקריות,
עליי לדעת לקבל ולהתמודד עם האיתות,
לשנות משהו בסיסי בהתנהגות!

שוב אני מוסט מהדרך שבה רציתי לפסוע,
אבל הפעם מקבל איתות זה בשמחה,
גם אם לא תמיד, לך ( ורק לך!) כך אני נשמע.

נראה שמשהו בסביבה מזוהם,
האם אני צריך שזה ידבוק בי כל כך?
צריך לקחת על עצמי שליטה,
לדעת להפיק רק את המיטב.

גם פרות קדושות אוכלות עשב!