אפילו בחושך

מחשבות שקופות, מתבהרים לי הדברים.
כנראה שהייתי צריך את ה"בום" שחטפתי ישר בפנים.
מחליט שדי , משכתי זאת יותר מידי.
ולפעמים, חיבור אפילו מיוחד,
יש לגדוע כשמתחילים להרגיש מחנק.

עפ"י הכוכבים, זה אצלי בדם,
לא יכול להתקיים, כשנעשה "דביק" -
כנראה שדי מהר העיניין ממוצא.
רוצה אותך שמגרה אותי בראש,
כי אחרי שגורתי מגופך -
רוצה את הדבר האמיתי.

יושב פה מול המחשב,
האדרנלין עוד זורם אצלי בדם.
מריץ מחשבות ודברים שרצו לי במסיבה בראש,
וואלה- לא היה לך מקום.
היה לי טוב, הרגשה מעולה,
אנרגייה שמזמן לא התפרצה.


כל כך שמח לראות את האנשים שאני אוהב,
אם כי חסרים לי מאוד כמה ניקים שנכנסו לי פה ללב
כיסונית היקרה שקרעה איתי את הרחבה,
ואווה,,, או אווה מתאר אותך שיכורה....... ועוד כל כך הרבה חלקם מהירים ווחלקם פחות, מהירות או איטיות, ואויי ממה - גננות ( בעצם מכיר אחת!) ומורות- לא אלו לא חסרות! יש לי יותר מידי מסביב.

ממומי, או כפי שהקשה אמרה " זהו?! סתם מומי ? "


ממני " לא סתם מומי"

נ.ב- אם כתבתי שטויות, בעיה שלי.
אי אפשר לתקן את הרושם שנוצר.

מגיע למקום לא כל כך מוכר,
אווירה חופשית, די "זנותית".
היא מגיע , מתיישבת ליד-
"תזמין לי שתייה !"
וואלה ? ממש לא התבלבלה.
מתבונן וקורא לברמן:
" כוס מים מהברז בלי קרח לגברת ".
היא מגחככת.

מתבונן, ומנסה להבין מה פה קורה,
היא מתיישבת ליד הפעם על הספה,
ומתחילים בשיחה.
לא עניין אותי מה כולם עושים בסביבה,
כי למדתי ממנה כמה דברים- על עצמי.
כנראה שאני משדר לאנשים לא להתקרב,
זו בעייה!

אני יודע שלפעמים אני יותר מידי עקשן- גאוותן.
אני רוצה למצוא את הדרך, לפשרה,
כי אולי דברים כן יכולים היו הסתדר ביננו.

יש לי הרבה תשובות למעשים,
אבל מאז שהלכת,
אין ביכולתי לאהוב כך.

לא יכול להיות חזק בלעדייך ,
מנסה למצוא את דרכי,
מנסה, להחליף את הדיסקט.

איך אני יכול להיפטר מההרגשה שאת פה,
תמיד אותי מלווה.
לאן שאני הולך,
קצת מתבלבל,
את כל כך נטועה בליבי.

המיטה שלי קרה בלילה, ואני מתגעגע ,
קשה לי בלעדייך,
רוצה להיות חזק,
אבל חייב אותך ליד.

אם הייתי יכול להאמין שתחזרי........

מנסה להאיר את דרכי,
להתמודד עם יום חדש.
אם הייתי יכול להחזיק אותך לשנייה,
להגיד לך כמה באמת לי חסר.

אמממממממממממממממממממממ.................................
אני מפתיע את עצמי, ווטוב לי,
אפילו הצופה הייתה בהלם ( ביננו, אני גם)
" אתה ממש משוגע"
"מתי המוח שלך נרגע?"
"חייב לגעת תמיד בקצה......"
( בת אלף אף פעם לא התלוננה שביליתי לה בקצה)

מי אני? מה פתאום?
אני הכי רגוע שיש
רוצה גם?

"כן"

כל כך הרבה פעמים ביקשתי ממך לדעת,
מפעם לפעם למרות שהיה לנו טוב,
חיפשתי סיבה, לברוח מעולמך.

כל כך הרבה פעמים נתבקשתי לענות-
" איך זה לאהוב ?"

האם האהבה שלנו
היא המסקנה היחידה,
שלמענה אנו יחד?
האם האהבה היא המקלט שלנו?
אם בתוך זרועותיי את " נשרפת"
האם הלחישות שלך באות מהמקום הנכון?

לפעמים האופן שבו את אורזת את מילותייך-
גורמות לי לחשוב מה בעצם אנחנו זה לזו.
האם זה משחק?
לא יכול לסבול את העובדה, שאנחנו משחקים,
המחשבה של לעזוב , ממזמן אותי לא מפחידה.

רוצה לעטוף אותך בזרועותיי,
בפעם האחרונה,
בידיעה שלשם לא חוזר,
לא בריא לי המקום שאליו הגענו,
מצטער.

מפזרים לאוויר מילים,
מה המילים הללו בעצם שוות?

אוסף של מילים שאת משאירה לי כתובות,
אוסף רמזים לכל מיני שאלות,
אוסף ניואנסים לא מובנים.
אז מה המילים הללו בעצם שוות?

מילים שיכולות להיות מאוד רומנטיות,
מאוד ארסיות,
כאלו שאני צריך לנסות להבין מה מסתתר מאחריהן?

מילים טובות? מילים רעות?
מה לעזאזל המילים שלך שוות?

מילים יכולות לגרום לכאב חד,
מילות שנאה? מילות אהבה?
מילים שבהן את רומזת לפתרון,
מצטער, שאת לא מובנת,
אני לא מבין את המילים שלך.....

אל תשאירי לי יותר מילים כתובות
זה כבר לא נעים,
בעיקר שאת מה שאת רוצה-לא מבינים,
אז מה המילים שלך שוות?

שתהיה לנו שנה חדשה מלאה
בהתרגשות וחושניות
בחלומות מכל הסוגים
שאיפות, שאפות
בשפיות- עד כמה שאפשר....
יצירה
הזדמנויות למימוש
לעשייה ( גם להמשיך לעשות ולעסות )
ולחברות אמיתי שבאה מהלב ומחזקת כל אחד במקום שבה הוא נזקק לה ביותר.
שנה טובה לכל המקסימים/ותץ שהכרתי פה ולאלו שהם מקסימים ומקסימות ואני לא מכיר פה.

בך רוצה לשלוט מבלי לפגוע,
לא אתן לך ליפול-
ואם כן הנפילה תהיה שלי גם.

יחד נקבע את המקצב,
את הקצב השאירי לי.

אבוד בלי אהבתך,
עכשיו את יכולה להבין אותי ?

עמוססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססס

מגיעים למסיבה שחבר בה מתקלט.
שותים, מכירים, וכולנו במבטים מוזרים מתבוננים על אלו שברחבת הריקודים.
מקשיב למוסיקה ונזכר בכיתות היסודי ,
מוזר לי לראות את הזאטוטים מפזזים ורוקדים, ומדקלמים מילים, שפרחו ממוחי לפני שנים.
מוסיקה עברית, אוקיי-יעבור........
ואז המוסיקה שגדלתי עליה,
אבל אסור היה להשמיע אותה בקול- כי מה יחשבו עליך השכנים החדשים?
יוונית, ערבית ופתאום צלילי חינה מרוקאית? ממש כמו בבית..... .
רק כמה מקצבים בפרסית והכל היה נראה כמו חתונה משפחתית.
זוהר ארגוב ואבנר גדסי מככבים בצד עליזה עזיקרי והאריס סאן,
ונטשה שלי קצת מתנגנת, כי התקליטן מכיר את הסגנון שלי- הקהל אוהב מסתבר.
אני בצפון ת"א?