לפני 18 שנים. יום שני, 10 בדצמבר 2007 בשעה 13:33
מקשיב, שומע, מבין ולא מסכים,
אבל יודע שהפעם אני לא מגיב.
למדתי שאסור למנוע ממישהו את התקווה-
ייתכן שהיא כל מה שנשארה לו.
ממנו למדתי שהאדם שנושא בליבו חלומות ושאיפות,
הרבה יותר חזק מזה שמצטט עובדות יבשות.
המצב מסביב לא נעים בכלל,
הרוחות סוערות, האווירה עכורה.
מה הולך להיות- קשה, שבר גדול-
קרע שאותו יהיה קשה לתפור.
בשיחות אישיות אני מציג שוב ושוב את דעתי,
בוחר שלא להיעלב ולא לשקוע במרה שאופפת את רובם.
אבל קשה לגשר!
קשה!