מרגע לרגע אני מבין שהחזרה , אוטוטו הולכת להיות ממש יותר קשה משדמיינתי,
שיחות הטלפון גוברות, הזעקה עולה, התדר קשה יותר. כמו במערכת יחסים מרגישים שכמה הולכים להתגרש. וזה גורם לי לחשוב הרבה על המה שקורה במערכת יחסים, כי לרובנו זו מערכת של הרבה שנים יחד.
בכל מערכת יחסים יש צד שמגיע עם מערכת של ציפיות , ובעיקר הרבה תנאים,
ולרוב כשאלו לא מתקיימים, מתפתח אצלנו רגש של כעס, מרירות ובעיקר מתפתח את ה "אני הקורבן". תחושת הקורבן פוגעת במערכת היחסים מכיוון שהיא מחדירה אנרגיה של "איזה מסכן אני" שהיא ההפך המוחלט מהדברים החיוביים שאנחנו מאחלים לעצמנו.
כל הרעיון של להיות קורבן קיים בגדול במערכות יחסים ולעיתים מכל הסיבות הנכונות. אבל אם אנחנו לא מגבירים את החיובי שיש במערכת היחסים, אנחנו במבוי סתום.
יש לנו שתי ברירות - להתרגז או לשאול "מה אני יכול לעשות בנוגע לכך."
כשאנחנו תקועים בתפקיד הקורבן אנחנו מכניסים כעס ושליליות והאווירה הופכת להיות עכורה ממש כמו ביצה.
לפני 16 שנים. 10 בדצמבר 2007 בשעה 20:25
