אפילו בחושך

אתמול חברה מראה לי "מכתב אהבה" אעתיק אותו למענכם:

"אני רוצה להרגיש כך הרבה זמן,
אני רוצה לדעת מהם חלומותייך, ולהפוך אותם לשלי,
אני רוצה לשנות את העולם רק למענך,
את הבלתי אפשרי- אני רוצה .

אני רוצה לחבקך קרוב, בגשם,
רוצה לנשק את חיוך, ולהרגיש את כאבך,
אני יודע כמה יפה זה רק להתבונן בך,
בעולם של שקרים, את לי האמת.

כן מתוקה, כל פעם שאת נוגעת בי-אני מרגיש .....
אני רוצה לשמור עלייך בכל מקום.
אני זורח, כשאת אמרת: "אוהבת אותך".

היא כל כך התרגשה, והודיעה לי שהיא המומה, אבל ממש המומה....
כולה התרגשות מאופן שבה הוא כתב את ה"יצירה", למענה ( אני אישית לא סובל את האדם המדובר).
היא יושבת איתי ומהללת את האדם... סבבה. החלטתי לא להגיב ולא לציין מה דעתי על מה שכתב.

בלילה היא שולחת "יש המשך למכתב....... "שוב מהללת ומהללת את הבחור והיצירתיות שלו,
ואיך היא אוהבת שהא חושב עליה וכו' וכו', ולאט לאט כדוריות הדם המרוקאיות שלי מתחילות לשחק סנוקר זו עם זו, ואני ממש מתאפק לא להגיב, אבל בסוף זה יצא....
לא התעצלתי וכתבתי לה את ההמשך במחשב......
מיד טלפון!
"אני לא מאמינה, חברת אליו וכתבת איתו את השיר למעני?"
חחח- אל תחמיאי לעצמך, אני קצת ענתיקה ואוהב את השירים של דולי פרטון, זה אחד השירים היפים שלה עם חוליו – קבלי אותו.
בהתחלה חשבתי לשתוק.......אבל זה כנראה יותר גדול ממני.