בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אפילו בחושך

לפעמים נדמה לנו שאנו מכירים את האנשים שנמצאים סביבנו......
לפני 17 שנים. 8 באפריל 2007 בשעה 23:22

בחגים, יש אירועים משפחתיים-
שזורקים אותי אחורה בכמה שנים.
התקליט שוב מסתובב-
מגיעים לנקודה שבה זה מאוד כואב.

חיים בלופ חוזר,
ולרוב האגו מדבר.

מתבונן בפנים-
ורואה תווים מאוד מוכרים.
שומע את הקולות,
ומבפנים בא לי לבכות.

בורח מהזירה, לאחר קטטה,
ויוצא איתם מן ניסיון להרגעה .

חושב ומשחזר מה היה,
ויודע במי האשמה,
אבל כנראה שלא לי ולא לאחרים יש השפעה.
מבין שמתחילה מסכת קשה.

היום נזרקתי למקום שאותו אני רוצה לזרוק,
ומאוד קשה לי לישון בלי לקבל את אותו החיבוק.

אמילי קייג'​(אחרת) - }}}{{{
אוהבתותך.
לפני 17 שנים
momi​(שולט) - }{ בוקר טוב
אוהב אותך גם
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י