אפילו בחושך

מעביר סדנא, ומארגן לי את הכלים,
מכין מראש כמה מטעמים,
נקישה בדלת-
מהצהריים כנועה זו לבוא מבקשת.

הדלת נפתחת,
היא לא צריכה מילה, ואת בגדיה פושטת.
חוזר למטבח, מגלגל וחותך,
על ארבע היא נכנסת, וברגליי מתחככת.

מסיים את עיסוקיי, והולך להתרחץ-
נכנסת ומתרטבת, את רגליי מסבנת,
מנסה לעלות- מרחיק אותה קלות.

"רוצה לשתות",
"כן אדוני- אתה מלא?"
התכוונתי לקולה או למשהו אחר-"אהה"
חוזר למטבח, והיא על ארבע מדדה, מבחין בכאבה.
מוציא מהארון את צלחת האכילה של הכלבה,מוזג - היא שותה.

זזים לכיוון המיטה- היא נשכבת – הישבן מופנה אליי,
פותח את הארון, חגורה , ומצליף בחוזקה.
" הרשתי לך לעלות על המיטה?"
היא יורדת מיד, " מחכה לפקודה".
מתחיל המשחק.

לאחר שעה של משחק,
אותה אני מחבק.
מכין לה ארוחה,
כי היא רעבה,
נותן לה טעימות מהמנות המושקעות.
מקשיבים למוסיקה נעימה,
נפרדים בנשיקה.
זז לסדנא.