אפילו בחושך

להתבונן באמצעות פריזמה על חיים של אחרים,
זו דרך קצת משונה לבחון לך את החיים.
יש ביקורת שאותה אני יכול להבין,
אבל על סמך דברים שאני כותב-
אין לך זכות או רשות להחליט מי אני.

יכול להיות שבחושים שלך את מרגישה רצון לברוח משכמוני,
אבל אני שואל את עצמי לא פעם- ממי? בטוח שלא ממומי.
הרי ממה שאנחנו כן מכירים, היה לנו די נעים,
היה לי נחמד לפגוש עוד אחרים.

היו עוד כמה שנהגו שכמותך,
לכן, אני לא כל כך מתקרב.
לא מעוניין לתת לך/כן עוד הסברים-
כי אני מאמין שלא שופטים עד שלא מכירים.

קצת גדול, ורואה דברים אחרת,
מבין שלכל אחד מאיתנו יש לחצנים-
שגורמים לנו לגרויים לא מובנים.
אז אולי בדבריי לחצתי על מקש-
ואצלך התעורר החשש.

יש פה מעט אנשים,
שאותי יכולים לבקר,
את אלו אני אוהב.

ביקורת צריכה לבוא ממקום אחר,
לא ממקום של שפיטה, אלא ממקום של אהבה ורצון לשפר את הגישה.

את אלו שיכולים לבקר אותי- מבלי לרצות לפגוע בי,
אותם, רק אותם, אני רוצה סביבי.