אפילו בחושך

חוזר משעות של ים,
פגשתי בה וכנראה לא סתם.
יושב ליד,
מביט בה מהצד.

מרגיש שאותי היא עכשיו בוחנת,
אני לא יודע כיצד אליה לגשת,
בטוח שלא עליי היא מסתכלת.

מחליט למים להיכנס, ושוחה עמוק.
טובל וחושב, למה אין לי אומץ אליה לגשת.
בדרך חזרה , פוגש אותה במים מולי- "מה שלומך מומי?"

מחייך לא מבין,
מנסה לשחזר ולא מצליח, מה קורה פה?
מתקרבת יד נשלחת,
נשיקה.
כל כך הרבה זמן נשארנו במים,
השפתיים בוערות לי מתשוקה.

הבנתי מי היא,
לי זה החמיא,
אבל כל הדרך חזרה אני חושב לעצמי,
למה אני מכניס את עצמי למקומות,
שבהם אין סיכוי לקשר רציני.