שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אפילו בחושך

לפעמים נדמה לנו שאנו מכירים את האנשים שנמצאים סביבנו......
לפני 17 שנים. 8 ביולי 2007 בשעה 20:53

בצהריים קיבלתי הזמנה לעבודה, אמרה שחברה ממליצה.
מגיע לביתה, וואו- איזה מחזה לי נגלה.
בחורה יפה, אבל הבית- מוזיאון שכולו חוויה.

היא מבקשת להישאר ערומה, מרים גבה- אבל זו בקשתה.
הידיים מחליקות על גופה, ורואה את נתר'ז לכיווני צוחק.
ליד הרגליים בראמה משלב ידיים ואותי בוחן.
ואיך אפשר בלי פסלו של קרישנה שמחלל ובנו מתבנונן.

היא מתהפכת, ועל הסדין רואה מה היא מרגישה,
משיך לעבוד והפעם את גופה ממש בוחן.
רואה פטמות זקורות וריח שנוסף לאווירה,
ריח שגורם לי לתגובה, כמו שטיפת דם מעוררת כריש מתרדמה.

"מומי אתה בטיפול " אני משנן , ומתחיל לשיר את השירים המתנגנים בלב.
נגמר העיסוי, אני אותה מנגב, היא שואלת אם אני רוצה להתחלף,
אותי היא רוצה לעש/סות, אני נבוך קלות.
"תודה אבל לא", אני לא משלב.

מקבל התמורה וחוזר למבצרי,
בדרך דופק סטירה לעצמי.

לפני דקה, ממש בזמן הכתיבה, מקבל ממנה שיחה,
הבחורה מרוצה, וקבעה שהטיפול הבא יהיה לה ולבעלה.....
שמח שעשיתי את ההפרדה 






.


lalla - momi, shovav! You never know- she might bring her best friend in and then it will become even more fun
לפני 17 שנים
momi​(שולט) - :) משום מה חיכיתי לתגובה שכזו- ממך
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י