לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אפילו בחושך

לפעמים נדמה לנו שאנו מכירים את האנשים שנמצאים סביבנו......
לפני 16 שנים. 13 ביולי 2007 בשעה 17:21

יושב משועמם, מחשבות רבות רצות בראש,
מישהו אומר לי –לך, לך תשחק כמו שאתה אוהב.
מתלבש, מתפשט, שוב מתלבש-יאללה הולך.
הודעתי למארגנים שאני בא, ואילו דברים יש להכין.

בודק עם מלכה חברה, אם היא תהיה בסביבה,
לתשובה זו ציפיתי אני בכניסה.
עוטה מסיכה, נכנס, בודק את השטח.
אומר שלום לחברים שמארגנים, ודי מרוצה-
מתחיל לתכנן מהלכים.

מתיישב, ומתבונן במישהו לא מוכר,
שמנסה להשפיט אותה, הא אכזר-
רואים שהוא פה חדש.

עבד מוכר לכיווני מגיע, מוזג לי יין וחוזר נבלע בחשכה.
מתבונן בזוג, מחכה שיפסיקו אותו- בינתיים רואה עד כמה הגבול פרוץ.

קם לחדר אחר, כולו מואר מהנרות שבסביבה,
מתבונן בה היא ממש יפה-
נוגע בה קלות, מרגיש את עורה,
אותה מפשיט בהדרגה, מעביר חגורה.
לשון מלקקת את אוזנה,
לוחש לה את מילת ההסכמה,
ועד כמה רחוק רוצה ללכת איתה.

התמסרות שכזו הרבה זמן לא חוויתי,
לבסוף אותה אחזתי ולאט לאט ניקיתי.
מרגיע אותה , בעצם גם אותי.
היא מתלבשת ואותי מנשקת,
נשיקה שאומרת תודה ושלום.

מתיישב שוב באותו המקום,
מתבונן, המקום מלא עד אפס מקום.
המלכה מגיע ויושבת לצידי,
"צופה בך תמיד, נהנתי לראות כיצד נהגת ברכושי"
ההיא מהחדר מתיישבת על הרצפה,
ומעסה את רגלה של המלכה.

אני ממשיך להסתכל,
אבל המחשבות שבראשי המתמסטל......


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י