אפילו בחושך

חוזר ממפגש, מאוד מוצלח.
אנשים שהרבה זמן לא ראיתי- מאוד שמחתי.
יושב לי , במרפסת מוסיף עוד יין לדם,
מסתכל על הקופסא ומחליט בה לגעת- הגיע הזמן.

קורא את מה שהיא כתבה,
ומרגיש צביטה בנשמה.

"מומי, נשמה קטנה שלי, אהבת חיי-
אינני מבינה איך בשתי ידייך, או שיותר נכון הראש החושב,
ההיגיון והראציונאל הרסו ברגע אחד את כל מערכת היחסים הנפלאה"

קורא את כל שלושת הדפים,
ומרגיש, כן מרגיש- את העוצמה שהייתה לנו,
ממשיך לקורא ובטוח בצעד שעשיתי,
אבל ביננו - חסר לי.

"אני לא מעכלת או מבינה את מעשיך,
רק דע לך שאני תמיד שלך,
רוצה אותך כל-כך, לגעת , ללטף, נשק לאהוב
לתת לך את כל מה שביכולתי, ורק להיות איתך לצידי"

לוקח לגימה אחרונה, מכניס למחברת המקודשת ,
חושב על מקומות שאליהם הגעתי, וחוויות שחווה,
ובעצם מה אני מחפש? - את האחת שתיגע לי בנשמה.