צד לי את מה שאת הכי רוצה להסתיר...

דימעותייך זולגות על לחייך
ואני אוחז ביידיך ואת דמעותייך מנגב
ואת אומרת לי שזה לא ילך,
ואני מביט לתוך ענייך ורואה את החסר.
לא יודע מה לומר רק מחבק לא רוצה שיגמר,
רוצה עוד ליילה אחד בתוכך,
רוצה לטעום שוב את טעמך,
שאינו יוצא לי מהפה.
מרגיש את דפיקות ליבך מרגיש איך גם את
רוצה את ריגושך.
מלטף את שערך ואת את רוצה רק כאב.
כאב שימחק את העונג שעושה לך כל כך כיף.
מנשק לשפתייך ומרגיש את תשוקתך,
רוצה להרגיש עוד ליילה אחד ברטיבות גופך.
ואת שוב מלקקת את גופי כאילו זה שלך,
כאילו זה לא קרה.
ושוב מאבק כוחות האים להתמסר או לא..
וגופי חזק משכלי ואני שוב מתענג במצייך הבשלים.
ואז כאשר שנינו שוב מסופקים ועייפים ,
את אומרת לי אולי לא ?
אולי שוב? אולי אני כן שלך?
ואולי אני סתם בוכה כדי לדעת שאני באמת שלך...