לפני 15 שנים. 25 במאי 2008 בשעה 15:55
געגועים,אין דרך להסביר את התחושה הזו בלב.
אתה הולך לישון קם בבוקר עם אותה תחושה עם אותם מחשבות עם אותו געגוע.
ואז אתה אומר לעצמך שהזמן יעזור והדברים יסתדרו אבל בראש יש דברים אחרים,
יש רצון רק לתפוס את הטלפון ולהתקשר.אבל הזמן שעובר פשוט צריך לעבור לבד.
זה קשה אין ספק.
יש לי היום פגישה עם הים הולך לקרוא לקחתי שתי בירות וספר שאני לקראת הסוף ובא
לי לסיים אותו בים מול הגלים. מקווה שיהיה לנו שבוע כייפי ונעים...
