מעשה שהיה כך היה....
היה זה יום קר וירד המון שלג והציפור הקטנה
חיפשה מקום לנוח בו להיסתתר מהשלג מהקור
ולחפש מעט אוכל כדי להיתחזק...
עפה לה הציפור בכל העירה ולא מצאה מקום מיסתור,
עפה ועפה והיא הרגישה שאם היא לא מוצאת עכשיו
מקום היא פשוט נופלת ומתה!
פתאום היא רואה למטה סוס שבדיוק סיים...
אמרה הציפור אני ארד אוכל משהו ואמשיך בדרכי.
וכך עשתה הציפור,ירדה במהירות לכיוון גוש החרא
נחתה ישר לתוך הגוש ממש באמצע.
ואז לפתע היא הרגישה ממש נעים בתוך החרא היה חם מספיק היה אוכל בשפע.
היא פשוט הרגישה ממש חיה ושיש לה פתאום כוח,
אוכל ומקום נעים לשרוד את היום הזה ממש כייף.
ואז...
כלב שעבר לייד החרא ראה את הציפור בתוך חרא "ואמר לעצמו ממם"
(גם הוא היה רעב)...
הוציא הכלב את הציפור מהחרא ניער אותה ניקה אותה ואכל אותה בתאבון!!!
אז מה אנחנו למדים מיזה "שלא כל מי שמוציא אותנו מהחרא רוצא דווקא להטיב עימנו"
אז שבת ניפלא לכולנו ושכול משאלותנו היתגשמו בימהרה!!!!
לפני 18 שנים. 26 באוגוסט 2006 בשעה 11:15