לפני 17 שנים. 27 באוגוסט 2006 בשעה 18:28
כשאת עצובה
גם לי פתאום
אין חשק
להיות יותר שמח
אם בליבך יש אבן
שאת שלותך חדרה.
אל מול עצבך
אני מונח שרוע
כואב ולא רגוע
ולבי נחומים לך שולח
כשאת עצובה
כשאת עצובה.
בצבא הכי חזק שבעולם
אלחם למענך
את התקוה האמתית שבחיי
שואב אני ממך
בבקשה לעולם היי מחיכת
כי כשאת נעצבת
אני כמו לא קים.
אם רק תחיכי
אפלו גם כשאין לך
אני אדהר על דרך
אני אהיה למלך
אם רק תחיכי.
כל צרותי יעלמו ברגע
אשרי ישוב לפתע
ולא אראה דמעותיך
אם רק תחיכי
אם רק תחיכי.
בצבא הכי חזק שבעולם......
