לפני 7 שנים. 7 באוקטובר 2016 בשעה 14:56
ישבתי איתך וכל מה שהיה לך לומר זה שאת צריכה . ישבנו בשעת חשיכה הירח ממלא את האוטו באור נוגה. ואת נקשרת בידיים חיוך נמרך על פניך אני מוריד ממך את התחתונים ומכניס אותן אל פיך . הפעם אני רוצה לשמוע רק את הספנקר נחבט על הטוסיק המדהים שלך. אני מוריד את השעון מניח אותו ואני רואה כמה את רעבה אני מתחיל עם הידיים הטוסיק נהיה אדום
אני עובר לספנקר השחור ואת מחייכך אך מהספנק הראשון אני רואה כמה זה חסר לך כמה זה מענג אותך. כל סימן שהשארתי מראה כמה את ראויה לכל הצלפה לכל גניחה לכל גמירה.