אחרי שיצאתי מהעבודה הלכתי להביא את המחשב שקנתי אתמול,התקשרת ובאילו המילים "אני חייבת כאב חזק אני חייבת ספייס" ואני כבר כמה ימים רעב לטרף. אמרתי לה שאני בא אליה שתתכונן. פעם אחרונה שנפגשנו הייתה לפני הרבה זמן אבל אני זוכר ומכיר כל קימור כל נקודה כל פסיק בגופה. נכנסתי אליה הביתה זוכר היכן המפתח ספר מונח. היא מחכה בכניסה עם חוטיני שחור כמו שאני כל כך אוהב ראש כלפי מטה וקולר אימונים לצאוורה וכיסוי עינים. הרמתי ליטפתי נישקתי ושאלתי לשלומה והגניחה ואמירת התודה בקושי נשמעה והחטפתי לה ספנק אדיר על שני פילחי הטוסיק המושלם שלה. ושאמרתי חזק יותר מה שלומך שפחה קטנה? והיא יודעת איך להדליק אותי לא עונה. הורדתי אותה לריצפה ואחזתי בעורפה ובשערות ומשחתי אותה למיטה שם יש לה ערסל פיסוק הורדתי אותו מעט בכדי שאוכל לערסל אותה ולתלות אותה פסוקה בנתיים אני מכין גם את הספנקר החדש ושלושה ואת כל כפות העץ שהיא כל כך אוהבת מה שניתן למצוא באייס ובכל חנות ציוד לבית.. והתחלתי במלכת צביעת הטוסיק שלה בשלל צבעים כחול אדום היה גם שחור וא אוווך כמה שהיא סופגת שעה וחצי של סשן ולפי הספירה שלה הגענו לסביב ה100 הצלפות לפי דעתי הרבה יותר אני מת על כל התבלבלות והתחלה מחדש. אין כמו הפרעת קשב לסשן ארוך. תודה לך יקרה אני תמיד לשרותך.
לפני 7 שנים. 22 בנובמבר 2016 בשעה 17:53