לפני 7 שנים. 8 בפברואר 2017 בשעה 20:38
זה ארוך זה מלא סבך ענק של כאב
מליון מילים שזורות אחת בשניה
משפטים שורות שנאמרות מעשים וקט
אחד שפשוט חותך בבשר החי קליר קט.
והכל נגמר אין זכר כל מילה שנאמרה שריגשה שלימדה . נוצר ווקום ריק אמיתי
אבל אני תמיד אוהב את הליבלוב את האפשרות שכן משהו יצמח משהו יקרה
מת על פריחה מחדש זה הפלא.