לפני 19 שנים. יום שני, 21 במאי 2007 בשעה 9:36
התפזרות לאלף רסיסים,
המחשבות רצות לכל כיוון.
הראש רוצה משהוא
והלב משהוא אחר.
לרגשות יש רצונות
והשכל חושב אחרת
הגוף צמא למגע לתשוקה
לאהבה.
אבל השכל לא רוצה להיפגע.
לגוף לא אכפת להיתרסק עוד פעם
הוא יודע להדביק עצמו מחדש
אבל לרגש אין את אותו הדבק.
אלוואי והיה לי את הסוויצ' הזה
של רגש. ומייד אחרי אין רגש.
כלום לא קרה ממשכים הלאה,
לא מבטים אחורה,כאילו אין אחורה.
אני אדם שאינו נותר תינה אני מתעצבן
וצועק אומר מה שיש לי לומר,
ואחרי זה סולח לרוב לא זוכר,
לא אוהב אויבים לא אוהב שונאים
מאמין תמיד בהזדמנות שניה.
מאמין שאם טועים עושים מרגשים
ואז יכולות לבוא טעויות הכוחמה,
לא לחזור על הטעות ואם חוזרים אז יודעים איך לפתור
ולא לחזור פעם שלישית כי אז זה טימטום.
מחר זה חג מקווה שהיה חג שמח
ושכל המשאלות יתגשמו....