הייתה לי פגישת עבודה בתא סיימתי אותה דיי זריז והתכוונתי לחזור הבייתה. קיבלתי הודעה שמחכה לי הודעה כאן.. נכנסתי וזו הודעה ממך ישר חייכתי כיף לי שאנחנו מדברים. כתבת לי שאת לא מרגישה טוב מצוננת. שאת צריכה תשומת לב. ואמרתי לעצמי אולי כעת נעלה מדרגה. ביקשתי שתתקשרי. לאחר דקה לערך התקשרת הקול שלך באמת נשמע מצונן מפונק שוחחנו מעט והצלחתי מעט לחייך אותך. אבל הרגשתי שאת צריכה הרבה יותר מחיוך. ואמרתי לך שאני מבקש לבוא ולטפל בך. ועליך נפלה רוח הרפתקאה והסכמת. נתת לי את הכתובת ישר נכנסתי לסופר קנית ירקות ועוד כמה פרודוקטים לארוחה שעדיין לא ממש חשבתי על כולה. הוספתי יין ושתיה קלה. ונסעתי אליה..
כאשר נכנסתי החלונות היו סגורים המזגן עבד והיהי דיי מחניק. וישר פתחתי מעט חלון ושלחתי אותה להתקלח. בנתיים העמדתי סירים למרק עם מלאן ירקות קטניות סיר שני בישלתי פסטה. בנתיים הילדה חזרה ובאה מאחורי וממש שמחה להריח מעט. שמחתי שהיא מעט יןתר טוב ביקשתי ממנה לכנס מתחת לשמיכה בכל זאת ילדה חולה.. שהאוכל היה מוכן נתתי לה לאכול זה חיזק אותה ממש שימח אותי . שוחחנו עוד ועוד . ביקשה שאני אשאר. אך לא יכולתי הבטחתי שאחזור.
לפעמים צריך לעצור ולדעת גם לטפל לדאוג היא עדיין ילדה.