בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מקולקלת

"כל האנשים המקסימים מקולקלים, זהו סוד קסמם" אוסקר ווילד
לפני 18 שנים. 5 בנובמבר 2006 בשעה 10:13

ושוב אני לבד
בוכה אל הכרית
רק כשאתה הולך אני אוהבת אותך.
רק במקום בו נגמרות המילים
אני יכולה להתחיל להרגיש
רק כשאתה הולך אני אוהבת אותך.
כשהחושך מתחיל לסגור
והקור פנימה לחדור
רק כשאתה הולך אני אוהבת אותך.
הפחד מהלא נכון
כשאתה כאן אני עדיין מחפשת
ורק כשאתה הולך אני אוהבת אותך.

מביט לרגע - עצוב , וכל-כך מוכר ....
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י