מקולקלת

אחרי שלושה שבועות של חיים בכאוס (פיזיתי החדר שלי פשוט לא ראוי למגורים) החלטתי לסדר היום
לסדר מבפנים לא רק על פני השטח, אבל כרגיל ברור שאי אפשר לעשות את זה בלי להיתקל באיזה יומן ישן..

(או שאפשר, תלוי אם היו לכם יומנים:) )

בכל מקרה ראיתי איזו מחברת שמזמן לא ראיתי ותהיתי מה יש שם.
מסתבר שיש שם תיעוד של מפגשים שלי עם בחורים גברים לא יודעת איך לקרוא לזה מהאתר ולא מהאתר משנת 2003, הייתי בת 18 .

והתחשק לי לרשום את זה כאן לא יודעת, התפעלתח מהבחורה הזו
התפעלתי מזה שהיא ממש ילדה קטנה, לא ידעתי שאפשר להיות כל כך קטנים בגיל הזה
התפעלתי ממה שהיא עברה
ממה שהיא כתבה, מהמחשבות שלה
לא יודעת אם היא הייתה מאושרת אבל מבחינתי ליבי יצא אליה. ואני עדיין לא מאמינה שאני היא או שהיא אני 😄


".. ואיך הקשר איתו ישפיע על קשרי עם אחרים? כשאני חושבת עליו מייד זרמים עוברים לי בגוף. אולי זה רק בגלל התשוקה שלי למין ולא בגללו. גם אחרי ששוכבים עם הרבה אנשים לא מאבדים את התשוקה, פשוט צריך למצוא את האדם הנכון שאליו נשתוקק. בשביל תשוקה כנראה שחייבים לדחות סיפוקים אחרת היא מאבדת את כוחה. נראה ששכחתי איך עושים זאת.
אני מרגישה שאני לא יכולה להחזיק בבחור בלי לתת לו מה שהוא רוצה בתחום המיני, מין הרגשה שהוא לא יחכה וחבל כי זה לא נכון, כנראה שפה נכנס העניין של הערכה עצמית. כנראה שפה נוצרות הבנות שהולכות עם כל אחד, שמתפשרות.
BDSM בתור עונש עצמי על אושר, נראה לי נכון מאוד. בהחלט נראה לי שאנחנו רוצים להעניש את עצמנו על כל הטוב שיש לנו בחיים
בנוגע ל-- אינני יודעת מה לחשוב אני מרגישה שזו הזדמנות, מצד שני אני לא בטוחה שאני נמשכת אליו אבל עם זאת אני משתוקקת לשוחח איתו"

חחחח, מצחיקה אותי.
לא יודעת אם אני מסכימה איתה ש-BDSM זה עונש עצמי 😄

אבל חייבים להודות שהיא חמודה

יאללה יום טוב.

פתאום הבנתי שאני אחת מהאנשים האלה שצריכה כל הזמן אישור של הסביבה ושצריכה שיאהבו אותה וצריכה לרצות כל הזמן.

וזה בכלל לא מתאים לי 😄

זה מצחיק כי יש לי תדמית של אחת שעושה מה שבראש שלה ואומרת מה שהיא רוצה לא משנה בכלל מה יגידו ומה יחשבו

ידיד שלי אמר לי לפני שבוע בערך
את אמיתית את רוצה את צוחקת אם את רוצה את צועקת אם את רוצה את בוכה
ואמרתי לו שכנראה שהוא לא מכיר אותי בכלל אם אחרי כל השנים שהוא בילה איתי זה מה שהוא חושב.

אבל זה מה שהרבה אנשים חושבים עליי
מסתבר שזה לא נכון

וזה חבל כי מעולם לא רציתי להיות אחת מאלה שחשוב לה מה חושבים.

נראה מה יהיה:)

אני יודעת שאמרנו בלי מסרים
אבל אני לא יכולה
מקווה שלא תכעס עלי
ושאני לא מקלקלת לך










רק רציתי שתדע שאני חושבת עלייך
אבל אני יודעת שעשינו החלטה נכונה.











מקווה שאני לא טועה בהחלטה שלי לכתוב לך את זה
למרות שרוב הפעמים שאני מחליטה משהו זה בדרך כלל בדיוק ההפך ממה שטוב.

זה בעיה שכל פעם שחושבים שמשהו הוא נכון גם חושבים בדיוק את ההפך.

אז זהו אני לא אזהם יותר את מה שרציתי לאמר
מקווה שהתקבל נכון וטוב

נשיקות

"את מקסימה" הוא חוזר ואומר לי "תפסיקי להגיד שאת מקולקלת כל הזמן"

היום ראיתי את הציטוט הזה היה נראה לי כאילו זה פשוט מושלם לשים אותו פה

"כל האנשים המקסימים מקולקלים, זהו סוד קסמם" אוסקר ווילד

ושוב אני לבד
בוכה אל הכרית
רק כשאתה הולך אני אוהבת אותך.
רק במקום בו נגמרות המילים
אני יכולה להתחיל להרגיש
רק כשאתה הולך אני אוהבת אותך.
כשהחושך מתחיל לסגור
והקור פנימה לחדור
רק כשאתה הולך אני אוהבת אותך.
הפחד מהלא נכון
כשאתה כאן אני עדיין מחפשת
ורק כשאתה הולך אני אוהבת אותך.

מסתכלת על עצמי במראה ואומרת הלוואי שהייתי נראית ככה.
צופה בעצמי במצלמה וחושבת הלוואי שהייתי נראית ככה.

אני אשלייה.

כל יום אני אחרת.
כל שניה אני אחרת.

אני אשלייה.