בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מקולקלת

"כל האנשים המקסימים מקולקלים, זהו סוד קסמם" אוסקר ווילד
לפני 17 שנים. 3 במאי 2007 בשעה 7:52

פתאום הבנתי שאני אחת מהאנשים האלה שצריכה כל הזמן אישור של הסביבה ושצריכה שיאהבו אותה וצריכה לרצות כל הזמן.

וזה בכלל לא מתאים לי 😄

זה מצחיק כי יש לי תדמית של אחת שעושה מה שבראש שלה ואומרת מה שהיא רוצה לא משנה בכלל מה יגידו ומה יחשבו

ידיד שלי אמר לי לפני שבוע בערך
את אמיתית את רוצה את צוחקת אם את רוצה את צועקת אם את רוצה את בוכה
ואמרתי לו שכנראה שהוא לא מכיר אותי בכלל אם אחרי כל השנים שהוא בילה איתי זה מה שהוא חושב.

אבל זה מה שהרבה אנשים חושבים עליי
מסתבר שזה לא נכון

וזה חבל כי מעולם לא רציתי להיות אחת מאלה שחשוב לה מה חושבים.

נראה מה יהיה:)

Whip​(שולט) - זה בדיוק ההבדל
בין ה'צריכה'
לבין התדמית.

את יכולה לנסות לשנות את עצמך (אם כי לרוב זה קשה עד בלתי אפשרי).
או להשלים עם מי שאת, לקבל שככה את, כמו רובנו,
ייצורים עדריים שמחפשים את שאר בני מינם
לפידבק, לשיתוף, לנחמה...

מה רע בזה, מעבר לעובדה שזה לא ייחודי?
(חוץ מזה שאת נשלטת, שזה כבר עושה אותך יותר ייחודית הרבה יותר מרוב בנות המין האנושי)
לפני 17 שנים
מסובב ומושך​(שולט) - והנה לך אוקסימורון.
חשוב לך שיחשבו שאת לא עושה חשבון למה חושבים,
את גורמת להם לחשוב כך,
בכך שאת מתנהגת כביכול ללא התחשבות בדעת הסביבה
(ספקולציה זולה, כנראה.)
ואולי זה ביטוי העיקרי לחשיבות שאת מעניקה לדעתם.

זה יותר יפה אפילו מדממה רועמת.

ואפילו יפה עוד יותר שאת בכל זאת את מכירה בכך שדעתם חשובה לך.

טוב, זה סביר מאוד, גם לי חשובה דעתה של הסביבה,
פשוט השאלה מי נכנס להגדרה סביבה שלי.

שמח מאוד לראות פוסט חדש שלך אחרי הרבה זמן,
מו"מ.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י