הגנן המופקד על עבודת הגננות נצטוה לטפח את הגן ,
לעדור את ערוגותיו לזבל את אדמתו ,להשקות את צמחיו ,
ולהפריח את שאר חלקי הגן השממים .
לפעמיים מוצא הגנן את הגן פתוח לרווחה ,
ולעיתים עליו לפתוח את השערים בעצמו .
העבודה דורשת שעות רבות ,המון תושמת לב ואהבה ,
תקווה רבה וכמובן עזרת שמיים .
והצמחים ?חלקם נקלטים באדמה ,פורחים כעבור זמן קצר או אחרי תקופה מסויימת
ומשמחים את הגנן , וחלקם לא ניקלטים ,ואז נדרשת מהגנן עבודה מחדש .
ואני מה איתי אתם שואלים ? אז ככה
אני הייתי כמו גן נעול קצת סגורה פחדנית ולא מעיזה
היה דרוש לי רק הגנן הנכון
והנה אני פה כמו פרח שנקלט וזה דרש סבלנות ועבודה רבה
וכמובן המון אהבה
ועכשיו קל לי יותר אבל.. זה עדיין לא נגמר דרוש עוד המון עבודה
ולקחת את עצמי בידיים ולא לוותר ולחייך אפילו שקשה והרבה אמונה
ותקווה לשיפור ושינוי ובעצם את כול הנשמה
כול אחד ואחת מאיתנו זקוק לדברים שונים שדרושים לנו ולהתאים
את הדרוש לנו את הפרח שיקלט באדמת-ליבנו
לפני 16 שנים. 11 ביוני 2008 בשעה 12:24