קוקטייל רגשות בשעות הקשות
חושבת מסננת וכותבת רגשות
תחושה של שינוי בימים שעוברים
היית כאן איתי בשבילי ולמעני
מקשיבה ותומכת
מחזקת וצוחקת
בימים שעוברים
אני שוב כאן ואת לא
אותה תחושה של שינוי עוברת
פותחת בודקת ושוב מסתכלת
את לא נמצאת זה כול כל מתסכל
מפחדת מנטישה את אלי אדישה
אני כאן בשבילך
לתמוך לפנק ולאהוב
בלי כול תנאים בלי שום גבולות
נתינה אין סופית
בעוצמת רגשות
בימים שעוברים ואת עדיין לא איתי
נשארה רק תחושה של מציאות קשה
שמונה בערב יוצאת לרחוב
לרחוב הראשי קראו גיהינום
אנשים באים הולכים
נותנים גם יד
ואני חושבת עליך את לא כמו כולם
חוצה את השער בים של דמעות
מחפשת אותך אבל את לא שם
בימים שעוברים והנה שוב הופעת
הדגל הורד לחצי התורן .
ולנו במשפחה נולד עוד תינוק.
תושיטי לי יד לא רוצה שוב לבד
ביחד נצעד כול הדרך לעד
לפני 15 שנים. 22 בפברואר 2009 בשעה 15:33