הקשקושים של יהלום

הלכתי לבית של ההורים
אמא שלי ודודה שלי שם

דודה - קניתי לך מתנה בואי תראי

אמא - כן בואי תמדדי

אני - מזה שמלה (נשמעת מאוכזבת )

אמא - כן (עושה פרצוף של חסר לך את תעליבי אותה ) תמדדי

אני- טוב .. אני מודדת (וכרגיל מקטרת ) אוף שום דבר לא עולה עלי בא לי למות (ועושה פרצוף עצבני )

דודה - דיי תפסיקי לדבר ככה אני אתן לך מכות

אמא - (ממלמלת בשקט ) היא עוד עשויה לאהוב את זה

אני - אמאאאא... ( במבט חצי מופתע )

דודה - מסתכלת בשנינו מהה קרה

אני - אוייש לא מתחשק לי שמלה ויוצאת מהחדר בסערה