הקשקושים של יהלום

ריח אהבתי הסעיר את נפשך 

       ואני רציתי 

שאת הצלקות  שבי 

         תאהב 

כַּמָּה טוֹב לַשּׁוּב
לַמָּקוֹם
שָׁאַף פַּעַם
לֹא נָטַשׁ אוֹתִי
****
© הַזְּכוּיוֹת שְׁמוּרוֹת
שֵׁם טוֹב רִבְקָה

ומשהו שלי שכתבתי 

לתת לעצמי להרגיש רק את התחושה
של כאן ועכשיו האתמול לא חשוב והעתיד
תמיד נמצא שם מעבר לפינה
החיים עוברים על ידי ואני לא באמת הרגשתי
מספיק אמיצה להתחבר לחיים להתחבר לרגש
שמניע אותנו לזרום איתו ולא לחשוב יותר מידי פשוט לחיות
אבל ברגע שאני עושה את זה
העולם הופך לקל יותר לזמין יותר
הריקנות שבי מתפוגגת לה
לאט לאט אבל זה קורה
והחיים הופכים ממעמסה להזדמנות
להזדמנות להתחיל את החיים שתמיד רציתי