לפני 17 שנים. 25 באוגוסט 2007 בשעה 21:51
אחרי יממה של שהייה במיטה שכללה סשן-שינה-אוכל-סשן-מזמוזים-שיחה שקטה וחוזר חלילה לא יודעת כמה,
אני פשוט גמורה,
אין לי כוח לכתוב למרות שיש לי הרבה מה להגיד. הרבההה.
אבל אני לא מתלוננת.
😄
אני אומרת תודה.
מה שברור, עלינו מדרגה בפתיחות, בקרבה, בחופש הסטיות. בחרמנות אחד על השנייה וכל אחד על עצמו. מזל שיש תמונות שמתעדות, לשם שינוי. אני מדפדפת במצלמה ולרגע זה נראה כמו חלום שקרה פה בבית.
הבית כמעט עולה באש, כמו שאמא שלי בטח הייתה אומרת אם היא הייתה רואה. בלגן-בלגן וג'יפה היסטרית.
למי אכפת?