לפני 17 שנים. 27 באוגוסט 2007 בשעה 12:04
הכל השתנה. הכל אותו דבר.
אותה מיטה, אותם אנחנו, אותם חיים. אנחנו אחרים לגמרי, סטיות מעמיקות, לילות ללא שינה.
אחרי שלוש שנים של חיים משותפים אתה סוף סוף שש לבוא למיטה. לא מתחמק יותר. אין לי מושג מה השתנה, זה לא שחיי המין שלנו כל כך אחרים. אבל הם לגמרי אחרים.
מה הדבר הקטן והחמקמק הזה שאני לא מצליחה לשים עליו אצבע שהפך אותנו לגמרי?
יש לך תשובה בשבילי, אולי?
ומתחת למיטה תצוגה של נעליים. כל ערב שמחה אחרת. נבחר זוג ואליו מותאמים שאר פרופס בדסמים. אתה הקטן שלי ללא שום בושה, בהשתוקקות גדולה, בחיבה, בכשכושי זנב.
שמחה גדולה. סיפוק. שמחה. שמחה.
טוב לי כל כך איתך.
