בכלל לא רציתי להכנס למיטה, השעה הייתה כולה 2:30 לפנות בוקר... חזרתי הבייתה בידיעה שאני הולכת לסיים את ענייני במחשב, חמושה בסיגריות לעוד כמה שעות של בהיה מסטולית, והנה, אור בחדר השינה. אני נכנסת, אתה שוכב וקורא עירום, מקולח, זורח כולך. התקרבתי, התיישבתי לרגלייך, להניח עלייך ראשי. בלי תכנון זה יצא ליד הזין היפה שלך. עוטפת את רגלייך באהבה, מנשקת, מסניפה אותך, אוחחח, תינוק, אתה פשוט תינוק. הריח, הטעם, התחושה הטהורה שלך שהתשמרה. אוהבת אותך. מניח את הספר, מתבונן באשתך, מלטף לי את השיערות: "יפה שלי, את יפה שלי". קמה, הולכת לנעול את הדלת של הבית ומכבה אורות, מתפשטת ונכנסת למיטה.
לילה לבן. לא מצליחה להרדם ואתה מתעורר ונרדם, תמיד בשיא הדביקות אליי. מרגישים שהקיץ גווע לפי רמת הדביקות שלך לגופי. מתחרמנים-מתמזמזים, מדברים אהבה, מדברים מלוכלך, והכל לסירוגין.
עם אור חזק בחוץ מעיר אותי ואומר לי שהודעת בעבודה שלא תגיע. האמת שחששתי מזה תוך כדי הלילה, לא היה לי ברור איך תצליח לתפקד. אני ממשיכה לישון עד אחת.
ושוב אתה קורא לי לצהריים, יפה שלי. איך זה יוצא שתמיד אני כותבת פוסטים כשאתה מבשל לי? ריח הבישול הנפלא שלך עושה לי חשק-פוסט?! 😄
---------------------------------
היה טעים. מסיימת לאכול, עוברת אלייך לספה להתפנק עלייך. "בואי נלך למיטה לסשן. בא לי שתזייני אותי, נסיכה". בטח. יאללה.
שתיים בצהריים, חם במיטה, אתה יפה שלי וחרמן, מאוהב בי כמו אני לא יודעת מה. אני פחות חרמנית, אבל זורמת, נהנית מהקרבה, מהמגע, מהמשחק. אני מניחה שזה לא יכנס לספר הסשנים השווים, אבל אהבתי את הרוך והשקט שהיינו בהם. תחושת זמן אינסופית וממש לא משנה מה אנחנו צריכים לעשות במקום. התרגשתי כשגמרת. כוס אמק המתנות לחג, הבית, הלקוחות, הלימודים. עכשיו זה שלנו לעצמנו. השארתי אותך במיטה לישון ובאתי לכתוב. אני כבר מתגעגעת.... [מסמיקה...]
---------------
שנה טובה נסיך. שנה שלישית כזוג, שנה ראשונה כבעל, שנה 16 כחבר יקר. אני אוהבת שהתחתנו, אני אוהבת שכרתנו את הברית שרק ממחישה כמה הכל כבר היה חזק גם בלי הטררם המוזר הזה ובאופן פרדוקסלי החופש רק הולך ומתחזק. היה אתמול כיף להזכר פתאום בפעם הראשונה שנפגשנו 😄 - הדהים אותי כמה מזמן זה היה, אבל כמה זה עדיין מראה ברור לשנינו וכמה אהבה אמיתית הייתה בינינו כל השנים. אהבתי שאמרת לי שאני הקשר הכי יציב בחייך, כי כל הזמן אהבנו אחד את השני בלי תנאים. באמת שאין לי שום דבר לאחל לעצמי פרט לזה שימשיך להיות טוב כמו שעכשיו.
------------
אני שומעת שאתה מנגן מהמיטה. לד זפלין החדש שסיפרת לי שלמדת אתמול?! נשמע ככה... ממש לא ישן.... 😄 שמחה לשמוע ויודעת שאתה נהנה. אני אוהבת שיש לך את העולם שלך וגם לי. לא משעמם לאף אחד מאיתנו, לא מעיק. רק טוב וטוב. אני מאחלת לעולם מהטוב הזה, מהאור ומהאהבה - המתנות הכל כך טובות שהעולם העניק לי - לשנה החדשה. אף פעם לא חשבתי שאני ארגיש כל כך משוחררת.
לפני 17 שנים. 11 בספטמבר 2007 בשעה 13:44