היום הגיעה קריסת המערכות.
אחרי שקילה בבוקר, שהראתה עליה של 100 גר'
(כן, כן...עליתי קילו במסת שריר...בולשיט)
שעה רכיבה מתישה ושעה ארובידאנס
מגיעה לחדר כושר שמקורר ל 10 מעלות
ו...אחרי חצי שעה, נגמרת לי האנרגיה, לגמרי.
מרגישה שלא יכולה לזוז. לא מסוגלת להרים את עצמי.
נוטשת באמצע ויוצאת החוצה להפשיר.
זה לא פשוט. לקח לי עוד חצי שעה , בשמש, להפסיק לרעוד.
חושבת שגם התיסכול מתחיל לתת את אותותיו.
והיאוש מתחיל להתחרות בכפיתיות.
מקווה שהכיוון ישתנה בקרוב, אחרת, אני מרגישה שהשבירה תגיע במהרה.
עוד לא אבדה תקוותינו ...90-60-90, בלונדינית...וגו'.
וכדי לא להותיר טעם מר טרום חג...
אז, הדום הפרטי שלי, החוקי, הסכים שאלך לגנון מחר.
מלווה בונילית הכי מלכה שאני מכירה.
נשלטי כל העולם, התאחדו...אני בדרך.
לפני 17 שנים. 25 בספטמבר 2007 בשעה 18:43