פוסעת בעקבות האהבה

שני גששים שרים... היו היה פנס בודד

ובינהם מקרופון אחד בודד, שהיה צריך לעמוד מולו פולי.

הגששים כל כך שזורים בחיי

במיטה של ההורים, בימי שבת בבוקר,

שעה של מערכונים ברשת ב'

ואח"כ דיגדוגים...

ואח"כ, בשעות אחה"צ.

עוד יש מפרש לבן באופק, הסמל של מלחמת יום כיפור,

בקולות המשתלבים ההרמוניים ביותר של השלישיה הזו.

החגיגה של לראות על הבמה, בקולנוע שביט, את קרקר נגד קרקר.

לשלוח קלטות וידאו למשפחה בשליחות במזרח הרחוק

ולשמוע את אחי הקטן מחכה את פולי, בעגה רומנית

הולך בכפות רגלים כלפי חוץ.

ומדבר סרג'יו קונסטנזאית.

והפירוק

והתקווה שהם יתאחדו.

ו...אין.

עוד ענק אחד הצטרף לחבורת הענקים שמרפדת את הקרקע של הארץ הזו.

הלוואי והייתי מאמינה שהם נפגשים שם , בשמיים, ומכינים לנו מקום.