לפני 17 שנים. 4 בנובמבר 2007 בשעה 15:21
אני עצובה. באמת. מהבטן.
מאוכזבת מהיכולת הבלתי קיימת שלי ליצור קשרים עם האנשים הנכונים.
אלה שעושים לי טוב. ולא רק להפך.
מאוכזבת מהיכולת האינסופית שלי להתחבר לאנשים, שגורמים לי נזק
וזו לא ביקורת עליהם.
עצובה כי אנשים שקרובים לי וחשובים לי, עצובים
ואני לא יכולה לעשות עם זה כלום.
עצובה כי דברים לא פועלים, כמו שרציתי או תכננתי או קיוותי.
ועבורי, לשנות כיוון, זה מאד מסובך
עצובה כי אני בועטת לפעמים באנשים לא נכונים,
גם אם הסיבות נכונות.
עצובה, כי אני תכף בת 41,
ואין לי מושג ירוק מה אני עושה עם עצמי.
מתגעגעת אל עצמי
אבל כבר לא בטוחה שיודעת מי זו אני
